לפחות בתחום המשכנתא לבנייה, מיישר סוף-סוף הקיבוצניק קו עם כלל אזרחי ישראל. החל מסוף יולי השנה, יהיה כל מי שהתקבל לחברות בקיבוץ לאחר התאריך 1.1.2006 זכאי למשכנתא
אישית (ישירות או באמצעות הקיבוץ), ככל אזרח אחר. לא עוד "בגלל המשבר", לא עוד "עקב הסנקציות נגד הקיבוץ". על השאלות המעניינות: מה השתנה, למה דווקא עכשיו ולמה באופן כה גורף - אין בינתיים תשובה ברורה.
ההסכמה שהושגה לאחרונה בין מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור, לבין שר השיכון הנכנס אריאל אטיאס,
ומנהלת המינהל לבנייה כפרית במשרד השיכון, אסתי קמחי - היא, ככל הנראה, תוצאה של עבודה אינטנסיבית, בת שנתיים, של צוות תנועתי: איתמר שוויקה (אגף הכלכלה), עו"ד מיכי דרורי
(המחלקה המשפטית), אלישע שפירא
(המטה-השיתופי) ודובי מילר (הקיבוץ-הדתי). הצוות טרח להסביר וגם, כך נראה, הצליח לשכנע משרדי ממשלה, שחבר הקיבוץ כמוהו ככל אזרח הנזקק לסיוע בבניית ביתו, וכי קיים צורך דחוף לתת מענה למציאות החדשה: קליטה מסיבית של כ-2,500 חברים חדשים שכבר נמצאים בקיבוצים, וביקוש מתגבר לקראת העתיד.
עבור מרבית הנקלטים, בפועל ובפוטנציה, התקיים קושי לגייס מימון לבניית ביתם בתחומי הקו הכחול. הזכאות ממשרד השיכון תקנה מעתה אפשרויות זמינות יותר לקבלת משכנתא משלימה מהבנק.
בפורמט החדש מתבטלת לחלוטין השיטה הקודמת. לא עוד הקיבוץ הוא שזכאי למעין משכנתא; לא עוד חלוקת הקיבוצים ל"קבוצות" לפי מידת חוסנם הכלכלי. עד כה, מסביר עו"ד מיכי דרורי, בגין חבר שהצטרף זכה הקיבוץ לזכויות בנייה, וכשפרש חבר - נגרעו הזכויות מהקיבוץ. המאזן הדמוגרפי השלילי שנוצר בקיבוצים רבים לאורך השנים הקשות הביא ל"גירעון" בזכויות, מה גם שאותן "זכויות" היו פחותות בהרבה מאלה להן היה זכאי כל אזרח מהשורה.
הסיכום הנוכחי מבטיח, כעקרון, השוואת התנאים של חבר קיבוץ לאלה של כלל האזרחים. הוא אמור לשחרר את "הפקקים הביורוקרטיים" לצורך קבלת המשכנתא כלפי הבנקים, לאפשר בנייה מופרטת בקיבוצים הנמצאים בהליך של שיוך דיור, אך גם העברת משכנתא לחבר זכאי באמצעות קיבוץ שאינו במסלול כזה. תחת ההסדר החדש יוכל כל חבר נקלט (כאמור, מ-1.1.2006) לקבל, כפשוטו, משכנתא אישית מהבנק לבניית בית בקיבוצו. משכנתא זו תחושב על-פי התנאים הקיימים באזור הגיאוגרפי הרלוונטי, לפי התחשיב והקריטריונים המקובלים לגבי כלל האוכלוסייה.
הבטוחות שידרוש הבנק בתמורה למשכנתא ישתנו בין מקרים של קיבוצים הפוסעים בנתיב ההחלטה 751 לבין אלה שיעדיפו "שיוך פנימי", או שאינם במסלול שיוך כלל.
במקרה הראשון, כשהמשכנתא אישית לכל דבר - תועמד גם הדירה האישית כבטוחה להחזרתה. במקרה השני - תוסדר הזכאות ממשרד השיכון בגין החבר על-ידי הקיבוץ עצמו, שיהיה אחראי על מימוש זכות החבר וגם על פירעונה.
מי שלא יוכלו ליהנות מההסדר החדש הם דווקא אלה שהזדרזו ונכנסו למחויבות על-פי הסדרים פרטניים בתחום המשכנתא, בקיבוצים שקלטו חברים חדשים לאחר שהובטח כי בניית דירתם תיעשה במימונם האישי. "לצערי, משפחות צעירות אלה לא יוכלו ליהנות מההסדר החדש", אומר עו"ד דרורי.
ולוולה חוגג את ההסדר: "השגנו הישג דרמטי מאין כמוהו לעתיד ההתיישבות הקיבוצית. אני משוכנע שהוא יהווה תמריץ ומנוף אדיר לבנים ולמשפחות לקבוע את ביתם בקיבוץ. צמיחת קיבוצים היא אינטרס בעל חשיבות למדינה, לחוסנה של הפריפריה ולהתיישבות החקלאית בישראל".
