ההחלטה המתגבשת על הרפורמה
במינהל מקרקעי ישראל, מציבה אתגר גדול בפני עמותת "אדמתי"
- ונראה שהיא מוכנה לו, ולא מהיום. בדרך, שבארי הולצמן (מקיבוץ עין-חרוד איחוד), יו"ר העמותה, לא שש לחשוף - הגיעו לידי העמותה מסמכי ההמלצות של צוות 100 הימים הראשונים, וההסכמים הקואליציוניים בין מפלגת הליכוד למפלגות העבודה וש"ס, כולל, ובמיוחד, הקטעים הנוגעים לאופי הרפורמה ולאופן יישומה.
"אנחנו פועלים לכך שכל בית, המשתייך למגזר החקלאי, ייכלל וייהנה מאותן הטבות הניתנות במגזר העירוני", אומר הולצמן. "קיווינו שבנסיבות אלה, תחלחל בהנהגות של תנועות ההתיישבות ההכרה שהפעם נדרש ריכוז כל מאמץ, ומיצוי כל היכולות הפוליטיות, הכלכליות והארגוניות. זה לא 'עוד מאותו דבר'. אנחנו סבורים שיש לעמוד על כך שהפעם לא תוחמץ ההזדמנות לבטל את האפליה של החקלאי מול דירות מגורים ובתים צמודי קרקע במגזר העירוני. אנחנו רוצים לחזור להיות בעלי זכויות, כמו כל בעלי בתי המגורים בארץ, ובוודאי לא להיות תלויים באיזה שהוא תהליך בלתי-מוגדר בעתיד - קבורה מקובלת במקומותינו, בנוסח 'תוקם ועדה'".
מהרכבה ומהחלטותיה של ועדת השרים לענייני הרפורמה, ומניתוח משמעויותיהם, התברר ל"אדמתי" כי בתי המגורים והקרקעות הנמצאים ברשות המגזר החקלאי - אינם כלולים ברפורמה, וחמור מזה: לא ברור אם ומתי יצורפו אליה.
"אבל זו לא הסכנה היחידה האורבת לנו", אומר הולצמן, ומונה את היתר: חיסול למעשה של הקק"ל - המוסד שראה בנו את מממשי החזון של המדינה שבדרך, ולא 'מקבלי קרקע בחינם', עמו היו למרבית היישובים החקלאיים בארץ חוזי חכירה; המשך הסירוב לאפשר לנו זכות ייזום בקרקע, באותם תנאים המקובלים לגבי שאר אזרחי המדינה; הימנעות מהאצלת סמכויות ועדה מחוזית לכל הוועדות המקומיות, אשר בתחום סמכותן נמצאים מרבית יישובי המגזר החקלאי. צעדי קיפוח נוספים, מזהיר הולצמן, "עלולים להתברר, ככל שיקודם תהליך ביצועה ויישומה של הרפורמה".
אז איך בכוונתכם לפעול?
בארי הולצמן: "בשלב זה החלטנו לרכז את עיקר המאמץ למען החלת מרכיבי הרפורמה הרלוונטיים על המגזר החקלאי. אנחנו מוצאים את עצמנו במאבק משולש: מזה, תמיכה בכל מהלך שעניינו שינוי בסיסי במשטר ממ"י הקיים; מזה, זיהוי הסיכונים ברפורמה ומניעתם, או צמצומם; ואולם אנו עדיין מתרכזים בתחום שבו אנו מקופחים באופן לא סביר, ומכאן הגדרת מטרתנו: עם אחד - רפורמה אחת.
כמו כולם, עם כולם. אנחנו קובעים שלחקלאים אותה זכות בחלקת המגורים, כמו לתושבי בתים צמודי קרקע בשכונות הערים!"
הולצמן, בעל רקורד צבאי, חינוכי וניהולי עשיר, חושף טפח מתוכנית הפעולה של "אדמתי": "אספנו מודיעין - מי מוביל את המהלך ומי משפיע עליו, ואילו תכנים באמת מתגבשים ברפורמה, מעבר למה שמתפרסם. הגענו למרבית המסמכים שנכתבו - מי אמור לאשרם, ומתי, איך ניתן להתערב-להשפיע על הניסוח ועל המימוש. זיהינו עם מי ניתן ליצור קשר, מי מוכן להירתם ולעזור.
"על בסיס זה הוכנו תוכנית עבודה ולוח זמנים, וגם שמות כבר יש: ייעוץ מקצועי: עו"ד מיכי דרורי, רו"ח בועז מקלר, עו"ד רון רוגין, עו"ד גדי שטילמן, עו"ד עופר נועם, חברי ועד הנהלת העמותה וכו'. הכנו ערוצי גישה לשרים החברים בוועדת השרים לענייני הרפורמה, ולשרי הממשלה בכלל. אנחנו בוחנים גם אפשרויות להסתייעות הדדית בעוזרי שרים לענייני התיישבות - איתן ברושי, נמרוד ויז'ינסקי, עוזי קרן - ובח"כים בקואליציה ובאופוזיציה. אנחנו מנסים לתאם מאבק עם מזכ"לי תנועות ההתיישבות, בעזרתו של דודו קוכמן (האיחוד החקלאי), המסייע, כרגיל. האחרים - בדרכם שלהם. נרתום את אבו וילן, העוסק בנושא מתוקף תפקידו החדש.
"אנחנו בקשר ובתיאום עם 'כאן ביתי', שיעדינו בנושא זה חופפים. יצרנו קשר לדו-שיח עם ארגוני הירוקים, הרואים בנו, כידוע, 'הורסי השטחים הפתוחים'. אנחנו מנסים לתאם עם מרכז המועצות האזוריות פעילות שתאפשר האצלת סמכויות ועדות מחוזיות גם לוועדות מקומיות, שאין בתחום סמכותן 100 אלף תושבים, אך יש בהן יותר מ-100 אלף דונם, למשל, והן מתנהלות באחריות מקצועית וציבורית. שכרנו לוביסט מצוין, שעיה סגל, המקושר היטב לממשלה ולכנסת, והוא מעביר את בקשתנו למקבלי ההחלטות, או למקורבים המשפיעים עליהם".
במקביל, נערכים בעמותה להמשך המאבק בכנסת, שם תאושר הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים. "החלטנו לבקש להשהות את החלטות בג"ץ בעתירות בנושא 979", אומר הולצמן.
"הממשלה אמורה להיות מושלת, והכנסת מחוקקת. בית המשפט רק מחליט על פיהן. כרגע מדובר בשינוי החוק. אנחנו פועלים לגייס תקציב מוגדל, ממקורות כמו 'ניר שיתופי', מחברי העמותה, ומארגונים כלכליים. נפעל להביא לתודעת ציבור החקלאים כי הפעם מדובר באירוע חד-פעמי, מייצר הזדמנויות, מסמל שינוי למתכונת שנוסדה עוד ב-1965, המשפיע עלינו באופן קיצוני, בנושאים עליהם אנו נאבקים כבר זמן רב".
ואחרי כל זה, לא נעצרת הפעילות השוטפת: צירוף יישובים לעמותה, איתור מסמכים בארכיון הקק"ל, הדרכה והעברת מידע בין היישובים, גיבוש תביעות לזכויות שותפות בקניין הקרקעי, מאבק נגד צירוף יישובים חקלאיים לתחומי שיפוט של יישובים עירוניים, ועוד.
"אפשר לפעול נגד הזרם", מסכם הולצמן, "ולנסות לדחוף את נושא הקרקעות בין שאר הנושאים הפחות חשובים, כמו הגרעין האיראני, יחסינו עם אובמה, תקציבי הביטחון והחינוך, תקציבי רווחה, וכו'. אסור להרפות, גם אם קשה להסביר על מה אנו נאבקים. עלינו להמשיך ולהאמין, כי המטרה ראויה, מוצדקת ובת-השגה".
