כנראה שרק שוקולד זה כבר לא מספיק: היום, כשכל דוגמנית היא גם מגישה, זמרת ושחקנית גם יחד, וכל אחד שסיים קורס מ"כים נהיה קואצ'ר או מומחה לביטחון, גם כל מסעדה שפעם הגישה תפריט ייחודי הופכת לסופרמרקט של סגנונות: ממאכלים איטלקיים, דרך מומחיות בסושי ועד ארוחות לייט־נייט למאחרים בנשף.
והנה, גם רשת השוקולד של "מקס ברנר" הצטרפה לחגיגה (רק בלי הסושי), סיבה מצוינת לקחת את א' לסניף הרשת ב"אלכסנדרה סנטר" שבאזור התעשייה פולג בנתניה כדי לבדוק מה יש לו להציע, מלבד, כמובן, השוקולד על כל צורותיו וטעמיו השונים.
לפתיחה חלקנו סלט קיסר עם חזה עוף במרינדת צ'ילי מתוק. המנות הגיעו לשולחננו במגשי חלוקה שהזכירו סגנון הגשה בחדר אוכל צבאי או בקיבוץ. המגש מחולק לתאים, אומנם אסתטי לעין, אבל לא תמיד נוח למאכל אדם.
א', שהיא אלופת הארץ הבלתי רשמית באכילת סלטים, ציינה לטובה את מנת הפתיחה, וגם המדור, שלא ידוע בחיבתו הגדולה לדברים ירוקים על הצלחת, התרשם לטובה.
בעיקריות הלכנו על "שניצלים קטנים של אמא" (יופי של מנה) ורביולי בטטה ברוטב רוזה - לא ממש גורמה, אך בהחלט מנה שלא הייתה מביישת שום מסעדה איטלקית.
בעודנו מחכים לקינוח (מנת טעימות זוגית של מטעמי השוקולד השונים, בכל זאת, זה "מקס ברנר" פה) נזקקה א' לשירותים. "כאלה מלוכלכים
לא ראיתי הרבה זמן", היא דיווחה מהשטח. "הזבובים עפים מעל האסלה, ניירות טואלט זרוקים על הרצפה, מה זה זה?".
מצד שני, העיצוב ב"מקס ברנר" הוא באמת משהו. החנות לממכר השוקולד המשווק באריזות מדליקות עושה חשק כבר בכניסה, הגשת החשבון בתוך סוג של קלמר עשוי מפח אף היא מגניבה וייחודית, והלהיט החדש - פילינג חלב גוף וסבונים שעשויים מחמאת קקאו, מריח טוב למרות השילוב ההזוי (מה שמחדד את השאלה למה אף אחד לא מטפל בשירותים?).
מחיר: 240 שקל.
שירות: סביר.
שירותים: כל מילה מיותרת.
גישה לנכים: ידידותית.
חנייה: בשפע.
רומנטיקה: לא בשירותים.
"מקס ברנר", אלכסנדרה סנטר, אזור התעשייה פולג, נתניה
