קווים מהגיהנום: mynet מביא לכם בסדרת כתבות מכל רחבי הארץ פרופילים של קווי האוטובוס המעצבנים באמת שמלווים את חיינו מידי יום. רוצים להוסיף? כתבו בטוקבקים.
קו 13 הוא מהמסלולים הבעיתיים ביותר שקיימים כיום בירושלים, לטענת נוסעיו. מאחוריו עומדת היסטוריה ארוכה של מאבקים ותלונות. "עד לפני כשבע שנים, מספר הקו היה 15, והיה לו מסלול מצוין" מספרת אבישג, תושבת קטמון הישנה. "זה היה קו נהדר. התדירות שלו היתה גבוהה, הוא לא היה צפוף, והגיע תוך 25 דקות לתחנה המרכזית. ממש הקו האידיאלי".
מאז שהקו שינה את מספרו ואת מסלולו, הנסיעה בו הפכה לאתגר מורכב ומתסכל. על פי לוח הזמנים הרשמי, קו 13 אמור לצאת לדרך כל רבע שעה, אך נוסעים מתלוננים שאין כל קשר בין תדירות זו לבין המציאות, בעיקר בשעות הבוקר העמוסות. אם לא די בכך, זמן קצר לאחר תחילת הנסיעה, האוטובוס כבר מתמלא לחלוטין, וציבור הקשישים הגדול של השכונה אינם מוצאים מקום ישיבה ונאלצים לעמוד.
_wa.jpg)
צילום: ירון ברנר
הבעיה העיקרית של הקו, אומרים תושבים, טמונה במסלול שלו, שלדעת רבים הפך ארוך ולא יעיל. הקו יוצא מקטמון הישנה, חוצה את המושבה הגרמנית וטלביה לעבר מרכז העיר. משם הוא ממשיך לתחנה המרכזית, וממנה לקריית יובל דרך שדרות הרצל, ועד קריית מנחם וגבעת משואה.
"לוקח לנו קרוב לשעה להגיע מקטמון לתחנה המרכזית", מציינת אחת הנוסעות. "קו 13 הוא האוטובוס היחיד שעובר בשכונה, ולא יתכן שזמן הנסיעה ישתווה לזמן הנסיעה מירושלים לתל אביב". נוסעים שמבקשים להמשיך עם הקו עד התחנה הסופית בגבעת משואה יזדקקו לכ-40 דקות נוספות.
מחברת "אגד", המפעילה את הקו, נמסר: "משך הזמן שלוקח לקו 13 להגיע לתחנה המרכזית מכל נקודת קצה הינו כחצי שעה; לעיתים, כאשר ישנו עומס תנועה באזור השוק בשל עבודות התשתית, זמן הנסיעה מתעכב באופן טבעי".
סיוט, כך מגדירים הנוסעים את שני הקווים הנחשבים לעמוסים ביותר בירושלים. קו 18 יוצא מקריית יובל, חוצה את העיר כולה ומגיע בסופו של המסלול לקניון מלחה, דרך עובר התחנה המרכזית, במרכז העיר וכל הקטמונים. קו 21 יוצא משכונת בית וגן, מסיים את מסלולו באזור התעשייה תלפיות ועובר מסלול דומה למסלולו של קו 18. שני הקווים מקשרים בין שכונות צפופות עם קהל נוסעים גדול, ואולי זו הסיבה העיקרית לעומס האדיר שנוצר עליהם.
"הקווים האלה פשוט מפוצצים באנשים" מספר תלמיד התיכון עידו גת, המרבה לנסוע בשניהם. "מרוב שהם עמוסים, לעיתים קרובות אין לנהגים ברירה והם נאלצים לדלג על תחנות או למנוע מנוסעים לעלות. ממש כמו סרדינים בקופסה".
תדירותם של שני הקווים, יש לציין, גבוהה, ובדרך כלל פועלים בהם אוטובוסים מפרקיים ארוכים עם תפוסה גבוהה. מרות זאת, הצפיפות בהם רבה.
מ"אגד" נמסר: "קווים 18 ו-27 מאופיינים ברמת ביקוש גבוהה, ולפני מספר חודשים הוחלף כל צי הרכבים של קו 18 באוטובוסים מפרקיים. אגד בודק באופן תדיר את הביקושים בקווים הללו, בהתאם לפניות שמתקבלות במחלקת פניות הציבור באגד ובאמצעות מעקב מערך הפיקוח, ומבצע את ההתאמות הנדרשות בהתאם לרמת הביקוש".
הקו יוצא משכונת גילה ה', ממשיך למרכז העיר דרך תלפיות, ומגיע בסופו של דבר להר הצופים. על פי לוח הזמנים, תדירותו בשעות השיא היא פעם ב-20 דקות בלבד. עבור תושבי גילה, הדרך בו למרכז העיר היא חוויה מייגעת ומתסכלת במיוחד. המסלול ארוך להחריד, מספר הנוסעים גדול והנסיעה ממושכת. והזמן הרב שעורכת הנסיעה.
"שעה שלמה לוקח לי להגיע מגילה למרכז העיר עם קו הזה", מספרת הילה ברמן (23), תושבת גילה שעובדת במתחם ממילא במרכז העיר. הדרך היחידה של
הילה להגיע לעבודה היא באמצעות קו 30. "המסלול שלו לא הגיוני בכלל. הוא עובר כמעט את כל הרחובות בשכונת גילה, ועושה סיבובים מפותלים ומיותרים. פשוט טיול שנתי. לאחר שהוא יוצא מהשכונה, הוא מגיע לתלפיות ועורך בה סיבוב דומה.
בשל המקומות המרכזיים הרבים שבהם הוא עובר, הקו משרת המון נוסעים. בשלב מסוים כבר אי אפשר לנשום מרוב צפיפות. הדוחק נוראי", היא אומר. הפיתרון שדורשים התושבים הוא קו מהיר שיעצור בתחנות מעטות ויגיע למרכז העיר במהירות המרבית.
מחברת "אגד" נמסר: "קו 30 אינו הקו הראשי של שכונת גילה למרכז העיר, שכן יעדיו הם אזור התעשייה תלפיות והר הצופים; קווים 31 ו-32 הם הקווים הראשיים המחברים בין שכונת גילה למרכז העיר".
אבל יש גם חדשות טובות. הציבור הפסיק להשלים עם המצב, ויוצא למאבקים שגם מביאים לשינוי. תלמידים ומבוגרים, סטודנטים ופעילי שכונות, וגם יחידים, נרתמו בדרך זו או אחרת למאבק נגד מה שהם מכנים "מכת התחבורה הציבורית". רק בשנתיים האחרונות קמו כמה וכמה התארגנויות בעיר למטרה זו, אשר חלקן פעלו על אש קטנה ודעכו, ואחרות פועלות גם היום.
אחד הבולטים בהם הוא 'מגמה ירוקה', ארגון סטודנטים ארצי הפועל לקידום נושאי איכות הסביבה, וביניהם גם קידום השימוש בתחבורה ציבורית. "המטרה שלנו היא להביא לכך שבירושלים תהיה תחבורה ציבורית ברמה שתגרום לאנשים להעדיף נסיעה באוטובוס על שימוש ברכב פרטי", אומרת חברת הארגון מריה אברבוך. "הבעיה הגדולה ביותר היא שעבודות הרכבת הקלה הפכו לתירוץ לכל".
עד כה רשמו בארגון כמה וכמה הישגים משמעותיים, וביניהם שינוי מסלולו הבעייתי של קו 19, ופתיחתו של קו חדש, מספר 121, ממעלה אדומים להר הצופים. "אנחנו מאוד גאים בזה", אומרים בארגון. "אם זה יצליח, הקו יהפוך קבוע, ויהיו גם אוטובוסים ישירים מהר הצופים לחיפה ואולי גם לבאר שבע".
לפני כחודשיים הוקם בעיר ארגון טרי בשם '15 דקות', המקדיש אף הוא את פעילותו לנושא מהתחבורה הציבורית. את הארגון הקימו שני פעילים חברתיים מן הקטמונים, אהוד עוזיאל ויוסי סעידוב. "התחלנו לפעול מתוך רצון לשפר את מצב התחבורה הציבורית בשכונה שלנו", מספר עוזיאל, "אבל מהר מאוד הבנו שהבעיה אינה רק שלנו, אלא של כלל תושבי ירושלים. החלטנו להתאחד ולצאת בקריאה לכל הירושלמים שמפריעה להם בעיית התחבורה הציבורית, לבוא ולהיפגש עמנו".
ההיענות היתה גדולה. כמעט מאה תושבים הגיעו לפגישה הראשונה, וקרוב למאתיים תלונות הגיעו לתיבת הדואר האלקטרוני של הארגון. "המטרה שלנו היא ליצור לחץ על הרשויות מצד התושבים ולהביא לשינוי מיידי במצב הבלתי נסבל של התחבורה הציבורית בירושלים. בימים אלה אנו מגבשים דו"ח מיוחד שאת נתוניו נגיש לעירייה, לאגד ולמשרד התחבורה ונדרוש מהגופים הללו לפעול לאלתר לשינוי ולא לחכות לרכבת הקלה", אומר עוזיאל.
"העיר ירושלים מצויה מזה מספר שנים במצב תשתיתי קשה, עקב עבודות התשתית לצורך הקמת הרכבת הקלה", מסבירים בחברה. "אנו מבינים שאין ברירה ולמרות כל הקשיים אגד עושה מאמצים אדירים להתמודד עם המצב הקיים. ברור כי כל עוד נמשכות עבודות התשתית של הרכבת הקלה בירושלים לא ניתן להבטיח תנועה חופשית של האוטובוסים במרכז העיר; וכשמרכז העיר פקוק – כל מערך התנועה משתבש באופן קשה".
עוד מוסיפים בחברה כי "בשנה האחרונה התרחשו שלושים שינויים שונים בתחבורה הציבורית שהתחייבו מהתקדמות עבודות הרכבת הקלה. תגברנו קווים בנסיעות נוספות, הצטיידנו בכ-50 אוטובוסים מונגשים חדשים, התחלנו בפיילוט של מערכות "האוטובוס הבא" ו"השלט החכם" אשר מיועדות לספק לנוסעים מידע בזמן אמת על האוטובוס הבא המגיע לתחנה וכו"'.
