כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
לא בגלגל"צ

שלומית בוחניק צילום: יובל טבול
שלומית בוחניק צילום: יובל טבול
 
מייק קרוצ'י צילום: יובל טבול
מייק קרוצ'י צילום: יובל טבול
 
מוניקה ורדימון צילום: יובל טבול
מוניקה ורדימון צילום: יובל טבול
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

הזמרים הכי מצליחים שאתם לא מכירים

מייק קרוצ'י המרוקאי שותק 20 יום בחודש. קנוביש מלס האתיופית מזכירה לכולם את בית אמא ומוניקה ורדימון עזבה קריירה מצליחה ברומניה והפכה לזמרת מובילה דווקא ביידיש. זמרי העדות בישראל הם בשיא הפריחה, אז איך זה שלא שמעתם עליהם? תנו כפיים

שחר אמאנו, שלומית צור ויפה נבו 
עדכון אחרון: 14.04.09, 08:27

בלי תקשורת מפרגנת ובלי יחסי ציבור מאסיביים מצליחים עשרות זמרים בישראל ליצור להם קהל מעריצים מושבע. כזה שמזמין אותם לכל אירוע וקונה את הדיסקים שלהם. אלו הם זמרי העדות של ישראל, ששרים בשפת המקור ומזכירים לכולנו כי למרות היותנו עם אחד לא קשה ליצור את החלוקה בין השבטים השונים של ישראל.

 

את רובם אתם לא מכירים, אלא אם כן אתם שייכים לעדה שבשפתה הם שרים. מאחוריהם עשרות דיסקים, מאות הופעות ורפרטואר עשיר לתפארת העדה והמגזר. חלקם ניסו את מזלם בשירה בעברית אך חזרו לשיר בשפת אימם אחרי שהבינו שיש להם יותר מקום לפרוח בעדה ממנה באו.

 

שלומית בוחניק // מלכת הזמר הטריפוליטאי

לשלומית בוחניק הטריפוליטאית יש את כל הסיבות שבעולם להיות עצובה. שני אחיה נפטרו בגיל צעיר, שלושה אחרים, ביניהם גם היא, חולים בניוון שרירים והילדות שעברה לא הייתה קלה. אבל במקום להתכנס בתוך עצמה היא בוחרת לשמח, לשכוח לרגע את מכאוביה ולהתמקד בלהפוך את העולם למקום טוב יותר באמצעות שיריה.

 

בוחניק (45) נולדה במושב יציץ שליד רמלה וכיום מתגוררת עם בן זוגה רפי ברחובות. שני בניה משרתים בצבא ובנוסף היא מטפלת בילדיו הקטנים של אחיה, שהתייתמו מאמם. היא שרה בכל השפות. עד כה הוציאה 12 דיסקים ("כנגד 12 שבטי ישראל") ואפילו צילמה כמה די.וי.די. מחלת ניוון השרירים שלה מגבילה אותה, אבל בוחניק לא מתכוונת לתת לה לשבש את מהלך החיים.

 

בוחניק החלה את הקריירה המוזיקלית שלה לפני 13 שנה. לפני כן עבדה כשוטפת כלים במסעדת פועלים וכפקידה בבנק. ההזדמנות הראשונה שבה הבינה שיש לה את זה הייתה דווקא במהלך הופעה של הזמר רובי חן, שזומן לשיר בטקס לציון הכנסת ספר תורה על שם אביה.

 

את ההחלטה לצאת לדרך כזמרת עצמאית קיבלה בוחניק לאחר חלום שבו אמה המנוחה שולפת עבורה מיקרופון זהב מתוך בית הכנסת בושאייף במושב זיתן, שנחשב למקודש ביותר עבור העדה. "הרגשתי שאמא שלי נותנת את לי את ברכת הדרך להפוך לזמרת. הקלטתי שירים בטוניסאית וטריפוליטאית אבל אף אחד לא רצה להוציא עבורי את המאסטר שהקלטתי, כאילו מישהו סגר לי את השערים".

 

הפריצה הגדולה מבחינתה התרחשה באשקלון, לשם הוזמנה לחינה משפחתית שבעקבותיה נפתחו השערים. את ההשקה של הדיסק הראשון ערכה בוחניק בבית הכנסת בושאייף. היא והצוות שלה הקימו דוכן מאולתר, והניחו עליו כמויות של דיסקים שאחרי שעתיים נעלמו כלא היו. "פתאום אחי דחף לי מיקרופון ואמר לי להתחיל לשיר. למחרת התקשרה מישהי שסיפרה לרפי שהשירה שלי החזירה לאמא השכולה שלה שלוש שעות מהחיים בגלל ההופעה שלי. אחרי שהוא סיפר לי את זה לא הפסקתי לבכות".

 

משפחת בוחניק לא נכנעת לגורל המר. מחלת ניוון השרירים שפשטה בה לא מונעת משלומית להופיע על במות השמחה ומאחותה עו"ד נורית בוחניק (שהייתה שותפה לפני שמונה שנים לפרשה שהסעירה את המדינה, עת התאהבה בעבריין איציק חדיף, שלו נישאה מאוחר יותר) להופיע על במות בית המשפט. בדרך להופעות נישאת בוחניק על כפיים עד לשטח הבמה. "את האלבום האחרון שלי הקלטתי בכוחות עצמי, ואפשר להגיד שישנתי באולפן כדי שכל הצלילים ייצאו כמו שצריך. מבחינתי הדיסקים הם כמו אנדרטה, משהו שאשאיר אחרי מותי. אצלי הכול מתועד ולא צריך יהיה להשקיע כדי להנציח אותי".

 

מייק קרוצ'י // חביבו של מלך מרוקו 

בניגוד לזמרים ישראלים שחולמים לפרוץ את הגבולות ולהצליח בחו"ל, מייק קרוצ'י כבר שם. ברזומה שלו תמצאו הופעות בפני המלך חסן במרוקו, מחזמר בשפה המרוקאית "קפה דה מרי" עם חיים אוליאל ואפילו את ניהול כל הצד המוזיקלי בחינה המדוברת של עינב בובליל.

 

קרוצ'י (46), מבאר שבע, נשוי ואב לשלושה ילדים, נולד בקזבלנקה ועלה לישראל לפני 12 שנה, כשמאחוריו 11 דורות משפחתיים של מוזיקאים. בגיל 11 כבר ניגן בדרבוקה והתלווה ללהקה של אביו, שמדי פעם לקח אותו ללמוד את רזי המוזיקה האנדלוסית אצל מוזיקאים מקצועיים. בגיל 15 הצטרף קרוצ'י ללהקת "קוברה" והופיע עם חבריה ברחבי מרוקו, בצרפת ובאנגליה, שם נחשף למוזיקה מערבית ולמד לנגן בתופים ובכלים נוספים כמו כינור, פסנתר, באנדיר וטאר.

 

בגיל 18 שב קרוצ'י למרוקו והחל לשיר. שם חלה נקודת המפנה בקריירה שלו. "שרתי אצל אחד הצלמים המפורסמים במרוקו ובמקרה היה שם מי שאחראי על התזמורת בארמון של מלך מרוקו דאז, חסן השני. הוא ביקש להקליט אותי כדי להשמיע למלך. אחרי חודש קיבלתי הזמנה להגיע לארמון. מאותו יום ועד לרגע שבו הגעתי לארמון לא הצלחתי לישון מהתרגשות", הוא מספר. "צריך להבין שאת המלך ראינו רק בטלוויזיה או שהיו לוקחים אותנו מבית הספר לנפנף לו לשלום כשהוא עובר לידנו. הארמון שלו היה כמו היכל תרבות עם במה גבוהה. זו הייתה התרגשות אדירה".

 

בגיל 20 כבר נודע שמו של קרוצ'י בקרב הקהילה האמידה במרוקו, שהעריכה מאוד את העובדה שהוא יהודי ובוחר לשהות במרוקו. באחת ההופעות נוצר גם הקשר עם ישראל.

 

"יום אחד הופעתי באירוע בקהילה היהודית, שאליו הגיעו גם עו"ד אבי פרץ וראש עיריית דימונה לשעבר גבי ללוש. פרץ ניגש אליי וביקש שאגיע לישראל להופיע במימונה של דימונה. החלטתי לבוא והגעתי עם הלהקה שלי לישראל. התרגשתי בהופעה מאוד, זה היה דור חדש שהתלהב מהמוזיקה", הוא מספר. "אחרי המימונה התחילו להזמין אותי קבוע לאירועים בישראל. זו הייתה תקופה שהמוזיקה המרוקאית הייתה בתחתית, כך שיוצאי מרוקו נורא התלהבו לשמוע ממני את המוזיקה האותנטית שהזכירה להם את המקורות".

 

ויצא לו עוד משהו, חשוב יותר, מההופעות בישראל: "יום אחד הוזמנתי לחינה בבאר שבע וראיתי שם אישה יפהפייה. כתבתי לה על פתק 'את תהיי אשתי' ושלחתי לה אותו. היא קראה וצחקה. שמונה חודשים אחר כך התחתנו והיום יש לנו שלושה ילדים".

 

קרוצ'י ואשתו הישראלית עברו להתגורר במרוקו, שם חיו כשבע שנים. במהלך התקופה הוא הגיע להופעות בישראל, עד שהחליט לעבור ולהתגורר לצמיתות בבאר שבע. יומן ההופעות של קרוצ'י עמוס מאוד. בכל יום, חוץ משישי ושבת, הוא מופיע בחינה או בחתונה. ניסיון לתפוס אותו לשיחה באמצע השבוע נחשב לאבוד מראש. כבר עשר שנים שקרוצ'י מדבר רק בימי שישי ושבת, ובאמצע השבוע שומר על שתיקה מהבוקר עד הערב לקראת ההופעות. לעיתים גורמת השתיקה למקרים מצחיקים במיוחד.

 

"זו תענית דיבור. אני שותק 20 ימים בחודש מסיבות רוחניות, כל מי שמכיר אותי יודע. לפעמים מתקשרים מצרפת להזמין אותי להופעה, אבל אם אשתי לא בבית לענות אני יודע שאני מפסיד כסף. אבל חשוב לי לא לדבר. השתיקה הזו גורמת לפעמים לאנשים לחשוב שאני אילם. יש תחנת דלק קבועה שבה אני מתדלק במשך השבוע. בכל פעם הייתי מגיע למקום, שולף שטר, נותן אותו למתדלק ולא מדבר. לילה אחד הגעתי למקום אחרי הופעה ודיברתי עם המתדלק בתחנה. הוא היה המום ואמר לי שחשב שאני אילם".

 

חזי פניאן // חולם לכבוש את טהרן 

חזי פניאן עסוק בימים אלה בהקלטות לקראת אלבום חדש, התשיעי שלו, באולפן של המעבד המוזיקלי אייבי קזס בדרום תל אביב. למעלה מ-20 שנה שהוא המלך הבלתי מעורער של העדה הפרסית בישראל, שמונה על פי ההערכות כרבע מיליון בני אדם. "אני יכול לכבוש את איראן בלי טנקים ופצצות אטום, רק עם מוזיקה", הוא מתגאה.

 


 חזי פניאן. יכול לכבוש את איראן (צילום: יובל טבול)

 

פניאן (42), נשוי בשנית ואב לשלושה, נולד בבית שאן. בגיל חמש עברה משפחתו לחולון, ושנה אחר כך כבר זיהה אביו יוסף את הכישרון המוזיקלי של בנו. "בגיל 15 כבר הופעתי באירועים של העדה. אחד לכמה שירים בעברית הייתי משלב שיר בפרסית והקהל היה מתלהב מאוד", הוא מספר.

 

בצבא שירת פניאן כטכנאי אלקטרוניקה. לאחר שחרורו הקים להקה וניסה לפרוץ את המחסומים בדרך להצלחה, שבשיראל של אז היו גבוהים מאוד. "בשנות ה-80 היו רק שלוש דרכים לפרוץ ולהצליח: להופיע בתוכנית 'סיבה למסיבה' עם רבקה מיכאלי, להגיע לרדיו או להיות מלך התחנה המרכזית. בתקופה ההיא היו רק קלטות והיא הייתה מאוד קשה עבורי. למרות הכול הצלחתי להגיע לתוכנית 'אגן הים התיכון' ברשת ג', שם הצלחתי להשחיל את הסינגל 'אנאר אנאר' (רימון, רימון), שהיווה את הפריצה הגדולה שלי".

 

ההצלחה של "אנאר אנאר" הובילה את פניאן להתמקד בשירה הפרסית. הוא הקליט שירי פולקלור בעיבוד מחודש וב-1986 הוציא את תקליטו הראשון, שכלל בעיקר שירים בעברית על לחנים פרסים. ב-1988 הוא כבר הקליט אלבום שכולו בשפה הפרסית.

 

"החלום שלי הוא גם לשיר באירווזיון שיר מעורב בפרסית ובעברית עם מסר לשלום. זה סוג של הושטת יד לאיראן שכל העולם יהיה עד לה. אין לי מבטא ולפעמים בחו"ל חושבים שאני זמר מוסלמי, רק השם שלי מסגיר שאני יהודי. אבל למרות הצעות לשנות אותו אני לא מתכוון לעשות זאת משום שאני קרוי על שם סבי".

 

יחד עם החלום להופיע בכיכר מרכזית בטהרן, לפניאן יש מטרה נוספת - לחשוף את המוזיקה הפרסית לכל שכבות האוכלוסייה בישראל. "מפריע לי שכשמדברים על השפה הפרסית בארץ מיד חושבים על מוכר הנעליים מהתחנה המרכזית. השירה הפרסית היא עשירה, לא פחות מיוונית, טורקית ומרוקאית. החלום שלי הוא שגם אשכנזי ישמע את הדיסק שלי בחנות בשדה התעופה בהמבורג ויתחבר למוזיקה, גם אם הוא לא מבין את המילים".

 

מוניקה ורדימון // רומניה ששרה ביידיש 

מוניקה ורדימון הייתה כוכבת על שכתבו עליה בכל העיתונים הנחשבים ברומניה, ארץ הולדתה. זמרת-שחקנית שהופיעה בברודווי במסגרת תיאטרון היידישפיל, עם קול אופראי מעל שלוש אוקטבות. יכולתם למצוא אותה בכל קבלות הפנים הרשמיות של הרודן הרומני ניקולאי צ'אושסקו. "כשיגאל אלון הגיע לביקור מאוד התרגשתי בהופעה", היא מספרת.

 

אבל היא ויתרה על הכול. עם פתיחת השערים ליציאת יהודים מרומניה, היא הותירה מאחור קריירה מצליחה ועלתה לישראל בשנת 1976 עם משפחתה. "היה לי חוזה לתקליט חדש, לא היה חסר לי כלום. הופעתי בפסטיבלים, קומפוזיטורים כתבו לי שירים והרבה שלאגרים שלי התנגנו אז ברדיו", היא משחזרת.

 

בשנת 1979 היא זכתה במקום הראשון בפסטיבל היידיש שהתקיים בהיכל התרבות. מה לזמרת רומניה וליידיש? לורדימון התשובות. "כשהגעתי לארץ פגשתי באולפן אמרגן ישראלי שהכיר אותי עוד מרומניה. הוא ביקש ממני להצטרף אליו כזמרת-שחקנית בהצגות ברומנית שהוא הפיק. אחר כך הוא עבר ליידיש ועברתי איתו, אבל הרגשתי שמיציתי את עצמי.

 

"כשעברתי לתיאטרון יידישפיל היה שינוי. בכל זאת זה תיאטרון איכותי עם רפרטואר מצוין לא פחות מהבימה והקאמרי. לא ידעתי יידיש וגם לא עברית, אבל מפני שיש לי קליטה לשפות למדתי מהר. כיום אני מדברת שמונה שפות באופן שוטף - רומנית, עברית, יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית ורוסית. אני שרה גם בגרמנית אבל לא יודעת לדבר את השפה".

 

הופעתה של ורדימון מוקפדת במיוחד. שמלה שחורה מחויטת, נעל איכותית מעוצבת, שיער בלונדיני גלי מסודר, עיניים ירוקות מאופרות באייליינר שחור וציפורניים עם לק בצבע ורוד עתיק. את גילה היא מסרבת להסגיר בטענה ש"תוחלת החיים עלתה, לכן הגיל לא חשוב. מה שבאמת קובע זה איך הבן אדם מתחזק את עצמו".

 

היא נשואה לראודור ורדימון, הבעלים לשעבר של קולנוע אלנבי. כבר 13 שנה שהיא בתיאטרון היידישפיל, שם היא מופיעה בתפקידים ראשיים. בימים אלה הוציאה דיסק בשם "שירים מתוך הלב", שבו היא שרה במגוון שפות והוא כולל דואט עם ענת עצמון.

 

קנוביש מלס // קול עולה מאתיופיה  

את המוזיקה של יוצאי אתיופיה אנחנו מכירים בעיקר מהפרויקטים של עידן רייכל או שלמה גרוניך ומקהלת שבא. אלא שבשביל קנוביש מלס מאשדוד המוזיקה האתיופית היא לא פרויקט מזדמן כזה או אחר אלא דרך חיים של ממש.

 

מלס (35), נשואה ואם לארבעה, עלתה לישראל עם משפחתה ב-1991. בעדה שלה היא נחשבת לזמרת המובילה בשל יכולתה להתאים את עצמה לכל הסגנונות. "מילדותי המוזיקה זורמת לי בדם. מאז שאני זוכרת את עצמי אני שרה בכל מקום אפשרי, אם זה בבית הספר, בבית או בחצר. כל החיים שלי זה מוזיקה. הייתי מפורסמת מאוד עוד באתיופיה, כך שהכירו אתי כבר כשהגעתי לארץ".

 


 קנוביש מלס. לא מקבלים אותנו כמו שאנחנו (צילום: יובל טבול)

 

מלס הוציאה עד כה שני דיסקים ומקפידה לשיר בהתאם לאירוע שבו היא מופיעה. "בכל אירוע של העדה מזמינים אותי לשיר, אם זה בחתונות, ימי זיכרון או ערב מיוחד של העדה. אני שרה על אהבה, על שמחה ולפעמים גם על הבית שעזבנו באתיופיה. אני גם רוקדת ועוברת בתוך הקהל, ככה שאני יותר עממית ונגישה לכולם".

 

נוסף על היותה אמא וזמרת, עובדת מלס בעבודות מזדמנות במפעלים של אשדוד. מי שמזהה אותה מיד מבקש ממנה לשיר והיא לא מסרבת – היא שרה בעבודה, בהפסקות האוכל וגם בהסעה בדרך הביתה. לדבריה, יש ליוצאי אתיופיה הרבה מה להציע לתרבות הישראלית, אולם לא תמיד הרצונות משתלבים עם המציאות.

 

"אולי זה מאפיין את בני העדה שלנו, שצריכים בכל פעם מישהו שידחף אותם קדימה כדי לעשות משהו עם עצמם. אבל גם בתקשורת לא נותנים לנו ביטוי אם אנחנו לא מופעים בעברית או עם זמר ישראלי כלשהו", אומרת מלס. "אותי למשל, שאני מאוד מוכרת ופעילה בעדה, אף פעם לא שילבו בתוכנית טלוויזיה או משהו דומה כי אני שרה באמהרית ולא בעברית.

 

"חבל שלא מקבלים אותנו כמו שאנחנו, ונותנים לנו חשיפה רק כשאנחנו מתחברים למישהו. אחרי הכול, אנחנו יוצרים מוזיקה טובה. לפעמים רואים אותי רוקדת ושרה בהופעות ומביעים פליאה על תנועות הכתפיים שלי ועל הגיוון בקול. ואני תמיד אומרת שאם היו שמים לב לאנשים בעדה ולא מתייחסים אלינו רק כשקטים ומופנמים, היו מוציאים מאיתנו דברים טובים יותר".

 

  • הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתוני ידיעות תקשורת

פרסום ראשון: 13.04.09, 16:27

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 

 
לכתבה זו התפרסמו 41 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות