קווים מהגיהנום: mynet מביא לכם בסדרת כתבות מכל רחבי הארץ פרופילים של קווי האוטובוס המעצבנים באמת שמלווים את חיינו מידי יום. רוצים להוסיף? כתבו בטוקבקים.
אם הייתם שואלים לפני שנה את תושבי הקריות מהו קו האוטובוס שמעלה להם את הסעיף ומוציא מהם את החשק לדרוך על מפתנו, סביר להניח ש-99 אחוז מהנשאלים היו אומרים לכם שמדובר בקו 53.
הקו הארכאי, שמצידו האחד יצא מקרית חיים ומצידו השני מקרית ים, היה עושה סיבוב שכלל את קרית חיים ביאליק מוצקין וקרית ים. הוא עצר ליד כל עמוד שנראה כתחנה וליד כל קופת חולים אפשרית, והמסכנים שביקשו לנסוע מקרית חיים לקרית ים או להיפך, עניין של קילומטר אחד בקושי, נאלצו לבזבז לפחות שעה מחייהם.
אבל דברים זזים בקריות, וגם מיתולוגיות כמו להקת בנזין או החברים של נטשה, מפנות את מקומן. כך קרה גם עם קו האוטובוס האלמותי כאשר לפני כשנה הפך הקו מ-53 ל-13, חולק לשלושה חלקים ובכך אפשר לקו 63 אחיו המיתולוגי, שנוסע ממרכזית המפרץ לקרית אתא, לזכות בתואר הקו המעצבן בקריות.
מדובר בנסיעה של כ-20 קילומטר, עם פיתולים, סיבובים, והמון עצירות, למרחק של מספר קילומטרים בקו אוויר, אבל בפועל המרחק פי ארבעה או חמישה. החוויה
הזו ממש לא יקרה. בשביל להתעצבן משלמים 4.90 שקל לכל צד, וזה כולל, תחזיקו חזק - כ-80 תחנות, ובמקרה הטוב זה ייקח שעה הכוללת נסיעה בפקקים, בין מרכזי מסחר, שווקים קופות חולים גני ילדים, בתי ספר אולפנות ועוד.
בשנות ה-70 וה-80 נחשב קו 63 בעיני נהגי האוטובוס כמסויט מכולם. הוא היה מלא תמיד אפילו בחצות או בנסיעה במיוחדת לחוף קרית חיים. היום הוא אמנם פחות מלא אבל במפתיע זמן הנסיעה לא השתנה. ובל זאת יש בקו הזה גם משהו חיובי. מי שמחפש מסע אנטרפולוגי, אמיתי, לא מיוחצן, בנוסח ערוץ נשיונל גאוגרפי, מוזמן לקחת את קו 63 ולהכיר את הקריות האמיתיות.
בדרך זה לצד זה את העזובה, הלכלוך והעוני, מול הכיכרות היפות, מרכזי הקניות השוקקים, גינות פורחות, ושכונות צעירות. והכל ב- 4.90 שקל, ובשעה אחת, שכאמור יכולה להתארך, עקב פקקים לשעה וחצי.
