כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
  
אנשי הדממה

ניצן שקל מנכ"ל המפעל. מדגים שיוויון הזדמנויות צילום: אבי מועלם
ניצן שקל מנכ"ל המפעל. מדגים שיוויון הזדמנויות צילום: אבי מועלם
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

מפעל התרופות מקשיב לחירשים

14 אחוז מעובדי מפעל התרופות 'טלפארמה' בראשון־לציון הם חירשים. שכרם שווה לשכר יתר העובדים, ללא ויתורים, ללא הנחות. כדי לתקשר איתם, למדו העובדים את שפת הסימנים. "חירשות היא לא מגבלה", טוען ניצן שקל, המנכ"ל, "היא רק שפה אחרת שלא כולם דוברים אותה"

שולה פרומר 
פורסם: 22.03.09, 09:34

מפעל לדוגמא: כשגדל מספר החירשים וכבדי השמיעה בחברת 'טלפארמה' בראשון־לציון, הוחלט שם ללמוד את שפת הסימנים, כדי לייצר תקשורת טובה יותר בין העובדים. "לקחנו את חדר הישיבות שלנו", משחזר ניצן שקל, מנכ"ל החברה, "הבאנו מורה ולמדנו את שפת הסימנים, כמו גם את הבנת תהליך יצירת הקשר עם החירשים".

 

כלומר?

"איך לגשת אליהם, איך לא לצעוק (הם ממילא לא שומעים). אנחנו עומדים מולם באור ומדברים באופן הכי ברור, עם תנועות פה מודגשות במיוחד,

והם מבינים. וכמו שאני למדתי, כך גם האחרים. עם הזמן, השילוב הזה של שתי השפות הפך טבעי ואוטומטי.

 

 

"כארגון מעסיק", מוסיף שקל, "אנחנו רואים בעובדים בעלי מגבלות עובדים לכל דבר ועניין, כשהשיבוץ למשרות עולה בקנה אחד עם המגבלה הספציפית. אנחנו לא מוותרים בכלום בגלל המוגבלות שלהם. היו גם כאלה שהלכו הביתה, אבל לא בגלל המגבלה, אלא בגלל שלא עמדו בסטנדרטים".

 

שקל מדגים את שוויון ההזדמנויות הגורף בממלכה הקטנה שלו. "הייתה תקופה שבמחלקת האריזה שלנו הועסקו שלוש אורזות חירשות", הוא מספר. "אצל החירשים, הדיבור מתבצע באמצעות הידיים, אבל כך גם העבודה, ושלוש האורזות אהבו מאוד לדבר וזו הייתה בעיה. בסופו של דבר אמרנו, שעם כל הכבוד, לרכל אפשר גם אחר כך. קודם צריך לעבוד".

 


שקל עם אחד העובדים החרשים. תרומה אמיתית לחברה. צילום: אבי מועלם

 

ב'טלפארמה', בית מסחר לתרופות מקבוצת 'פישמן' וספקית בלעדית של תרופות וציוד רפואי לנכי צה"ל, עובדים החירשים וכבדי השמיעה, חלקם בתפקידי ניהול. על כך קיבלה 'טלפארמה' פרס מיוחד על פעילות למען הקהילה. "אין פה שום יחסי ציבור ולא ניסיון להעניק איזשהו נופך אלטרואיסטי לחברה. ממש לא", טוען שקל.

 

נכון להיום, 14 אחוז מכלל 70 עובדי חברת 'טלפארמה' מצויים ברמה זו או אחרת של מגבלת שמיעה, ובמערך הזה משתלבים גם נכי צה"ל (בעלי מגבלות פיזיות ונפשיות שהמידע עליהם חסוי) וגם נכים שנשלחו מן הביטוח הלאומי.

ז'ק, בן 35, עובד ב'טלפארמה' חמש שנים והפך עם הזמן, השקדנות והחריצות לאחראי מחלקת האריזה והמשלוחים. ז'ק, שעלה לארץ מברה"מ לשעבר בשנת 1990, מתגורר בדרום תל־אביב ("כדי להיות קרוב למקום העבודה"), נשוי ואב לפעוטה. אשתו ובתו חירשות אף הן.

 

לא פשוט להבין אותו כשהוא מדבר, אבל ככל שהקצב מתקדם, העניין נעשה נהיר יותר. "עד לפני חמש שנים עבדתי בכל מיני מקומות ורק פעם אחת היה לי מקום עבודה רציני, במשרד אדריכלים. אני שרטט במקצועי. במרבית המקומות התייחסו אליי בחוסר סבלנות", הוא מודה בכנות. "הביטוח הלאומי עזר לי למצוא פה ושם עבודה, אבל זה לא היה פשוט. היו פעמים שהגעתי לראיונות ונאמר לי שאני לא מתאים. היו לי הרבה אכזבות".

 

שקל, מהי רמת השכר שלהם?

"משתווה בדיוק לזה של האחרים. אין ניצול. כל אחד מקבל את מה שמגיע לו. אנחנו בוחנים את ההתנהלות על סמך תקציב, יעדים ושורה תחתונה", מעיד המנכ"ל. "כשהתחלנו את הפרויקט, ביקשתי לצוות שני אחוזים מכלל העובדים כעובדים עם מוגבלות. מאז, אני בודק את התוצאות אחת לחצי שנה ומגדיל את כוח האדם בעל המוגבלות יותר ויותר. הם נחשבים בעיני כולנו כשווים בין שווים. בעינינו חירשות היא לא מגבלה, היא רק שפה אחרת שלא כולם דוברים אותה".

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות