"התאחדות חקלאי ישראל", שהחליפה לפני מספר שנים מוסד אחר, "המרכז החקלאי" - בעבר בסיס רב-עוצמה לתנועות המיישבות הקיבוציות והמושביות, שאיבד בדרך הרבה מיוקרתו ומסמכויותיו - עלתה בשבועות האחרונים לכותרות בשל הידיעה המצערת על מות המנכ"ל שלה, יוסטה בלייר, שמחליפו המיועד הוא "פליט" כנסת ישראל - אבשלום (אבו) וילן מנגבה.
ההתאחדות, צריך לומר, היא עוד צומת בו נקשרים - שלא לומר מתנגשים - אינטרסים של המושבים והקיבוצים. כשהיה ברור שהמנכ"ל, בלייר, לא יוכל מפאת מחלתו להמשיך להנהיג את הגוף המייצג את חקלאי ישראל כלפי הרשויות הממלכתיות - בדקו בתנועה הקיבוצית רעיונות לתחליף קיבוצי ראוי.
אחרי שלוש שנים של שליטה מושבית (בלייר ז"ל, ממושב ישע), אמרו שם, הגיע הזמן להכתיר מישהו "משלנו". האתגר שעמד בפני המטבחון הקיבוצי היה להביא אל המגרש "פיגורה" בתחום, שתוכל לעמוד במשימות, אבל לא פחות חשוב - שתהיה מקובלת על הקולגות מהצד השני של הרחוב.
תחילה, באופן די טבעי, הועלה שמו של אריק רייכמן, המנכ"ל היוצא של "תנובה" - ללא ספק אישיות שהיתה מחובקת גם על-ידי המושבים. אלא שרייכמן פטר בלאו את ממליציו. האופציה השנייה שנבחנה היתה אבו וילן. כשעלה שמו, בעיצומה של מערכת בחירות מתסכלת, עוד קיוו בתנועה הקיבוצית שייאלצו לחפש מועמד אחר, אבל ראו לאן מובילה עקומת הסקרים, ומסתבר שלא תמיד הסקרים משקרים. כך, עוד לפני ספירת קולות החיילים, בדקו ראשי התנועה הקיבוצית אצל עמיתיהם במושבים - השר שלום שמחון
והמזכ"ל איתן בן דוד - האם אבו נאה בעיניהם. נאה גם נאה ואפילו מועמד טבעי, הסכימו השניים.
וילן, המקורב להתאחדות ובקי בתחום ובמגרש החקלאי לאחר עשר שנים של ראשות הלובי החקלאי בכנסת, נפגש לשיחה עם שמחון ובן דוד, ממנה יצא, כפי שנודע ל"ידיעות הקיבוץ", עם מתווה של "עסקת חבילה" לשולחיו בתנועה הקיבוצית. נציגי המושבים בפגישה התנו, למעשה, את הכתרתו של אבו וילן ב"רשימת איזונים מתבקשים" בכל המגזרים המשותפים לשתי התנועות.
אפרופו "מגזרים משותפים", שם לא חסרים כעסים ומדנים, הגם שבעת האחרונה פחתו המהלומות ההדדיות בתקשורת. אין ספק כי "רשימת האיזונים" שהגישה תנועת המושבים מושפעת בעיקר מ"פרשת ק.א.ל". פרשה זו החלה, כזכור, כאשר חזרה בה התנועה הקיבוצית מהסכמה שנתנה בעבר למכירת חלקה ב"ק.א.ל", חברה-בת להולכת מטענים בדרך האוויר, של "ניר שיתופי". הרעשים ברמה התנועתית והאישית הגיעו לפתחי בית המשפט, כשעל הצדדים מסוככים מיטב פרקליטי הארץ, ממשרדי "פוקס נאמן" (קיבוצית) ו"ש. הורוביץ" (מושבים).
גם כאשר נדמה היה, לפני מספר חודשים, כי הושגה פשרה המקרבת את סיום הפרשה - זה לא קרה. בין השאר התחייבו המושבים למשוך את תביעתם מבית המשפט. בפועל התביעה שרירה וקיימת, ולפני כשלושה שבועות אף נרשמה הסלמה כאשר הוגשו כתב הגנה ותביעה שכנגד מטעמה של התנועה הקיבוצית.
אל הסיפור הלא-סגור של ק.א.ל ביחסי התנועות אפשר להוסיף כמה כעסים "היסטוריים" אחרים בסוגיות טעונות לא פחות, כמו החלטת הממשלה בשאלת "מקיבוץ למושב" (שלא הובאה גם בדיעבד, כמובטח, לדיון מחודש בסיעת העבודה ובממשלה), המחלוקות על עיגון זכויות החקלאים בקרקע, בין השאר החלטה 979, שלמרות הסכמה מוקדמת שהתנועות ילכו יחד עד הסוף, סבורים הקיבוצניקים כי התנועה-האחות "הבריזה" להם. ואם לא די בכך, קיימות תביעות הדדיות לשיבוץ/סילוק אישים בתפקידים שונים ב"ניר שיתופי" וב"משביר" - רשימה חלקית.
אל לבה של היורה הדי רותחת הושלך אבו וילן כמעט בעל כורחו, והוא משתדל לצנן, במיומנותו הפוליטית, את המזג.
הפגישה עם נציגי המושבים, הוא אומר, היתה ידידותית. ממנו אישית, הוא מוסיף, לא דרשו דבר. אבל בהזדמנות הזו, הוא מודה, העבירו נציגי המושבים באמצעותו בקשה "להסדיר את מערכת המינויים" בין התנועות. "יש להם כמה תביעות. חלקן נראות לי קבילות והעברתי אותן לתנועה", אומר וילן, "חלקן, אני מניח, לא יתקבלו. עוד השבוע נדע מה קורה".
לפחות אפשר להניח שהמינוי שלך סגור?
אבו וילן: "לא אמרתי את זה. אני חושב שהמינוי שלי מקובל עליהם. לגבי התביעות מהתנועה - שם, בתנועה, יצטרכו להחליט".
מי שבפועל יצטרך לקבל את ההחלטות הוא מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור. "שמחון ובן דוד הציעו שנבחן את המערכת הכללית", מאשר ולוולה, "כבר ישבנו על זה ונשב פעם נוספת".
פשרה בק.א.ל, למשל, זה חלק בבחינת "המערכת הכללית"?
ולוולה: "בהחלט כן. אני מקווה שנגיע להסכמות בכל התחומים. או שיהיו הסכמות בכול, או שיהיה פיצוץ".
מתנועת המושבים נמסר: "אבשלום וילן הוא אדם איכותי וראוי למלא תפקידים שונים בהתיישבות העובדת".
