הכל נשאר במשפחה: ההופעות של הרכב 'קול המשפחה' מתחילות בסוד משפחתי, שהם לא מוכנים בשום אופן לחשוף. ההורים ברוך ועידית גרומן (48), וארבעת ילדיהם, שני (23), נועה (20), רינת (15) וירדן (13), צריכים ל'התאפס' לפני הופעה. כדי לעלות על הבמה נטולי ויכוחים ועם חיוך כנדרש, הם מתכנסים כולם לטקס קטן וסודי.
"אנחנו לא מוכנים לספר מהו בדיוק, אבל יש לנו פולחן קטן שאנחנו עושים יחד, ואף אחד מחוץ למשפחה לא יודע מהו. רק בסיומו אנחנו יכולים לעלות לבמה ולהופיע".
ואז עולים על הבמה שישה. שני מתיישבת מאחורי התופים, נועה עם הקלידים, ירדן עם הגיטרה שאביו בנה, עידית האם הפכה ברבות השנים מכנרית לבסיסטית ההרכב, רינת עם הכינור וברוך עם גיטרה אקוסטית. בין השירים הם מחליפים כלים ואת הסולו חולקים ביניהם, ובהמשך פוצחים באקוופלה של שישה קולות.
להקת "קול המשפחה". "משפחה זה תמיד יותר סיפור". צילום: יובל טבול
כבר חמש שנים ש'קול המשפחה' מתפקדת כלהקה לכל דבר. סופי השבוע מוקדשים לחזרות והערבים להופעות. "אחרי חמש שנים כלהקה", מסביר ברוך, אב המשפחה,
"הגענו לנקודת מפנה. המשפחה מתבגרת, חלק מהילדים כבר עם רגל אחת בחוץ ויש לנו עכשיו אתגר. סיימנו ארבע שנים מאוד אינטנסיביות של הופעות ציבוריות והחלטנו שכיוון שחלק מהילדים לא כאן במשך השבוע והחזרות הצטמצמו, נתרכז מעתה בכתיבה וביצירה. היעד שלנו הוא שיהיה לנו חומר משלנו".
"עד עכשיו עשינו בעיקר קאברים", מוסיפה נועה, "עכשיו אנחנו רוצים למצוא את הדרך שלנו וזה האתגר האמיתי".
עד עכשיו הופיעה הלהקה במועדון 'קולטורה' בתל אביב, בשני פסטיבלי בומבמלה, ובאירועים. "עכשיו הגענו לשלב חדש של גיבוש זהות ואנחנו בונים משהו שהוא רק שלנו", אומרת נועה, "הופענו מול קהלים גדולים וזה סוחף כשהקהל שר ביחד איתך את השירים. אבל זה משהו אחד כששרים איתי את let it be של הביטלס, וזה יהיה משהו אחר לגמרי כשהקהל יידע את המילים לשיר שאנחנו כתבנו".
אבל אל תדמיינו שהכל דבש. משפחת גרומן מלפיד היא לא מהמשפחות שמציגות רק פנים מחייכות ואחדות תמידית בין האחים. למעשה, הם מספרים, נדיר שלא יתווכחו בקולי קולות עד כמה רגעים לפני ההופעה. "ולכל אחד מהילדים", מספר ברוך, "היה את השלב שהוא לא הסכים לעלות איתנו לבמה".
נועה, למשל, ממש שעה לפני הופעת הבכורה בלפיד, העסיקה את עצמה בשאלה הקשה, "למה לי להופיע עם ההורים שלי מול החברים שלי? ממש לא רציתי וגם אמרתי שאני לא אופיע. רק זה היה חסר לי. אף נערה בת 15 לא רוצה לעלות על הבמה עם ההורים שלה".
ובסוף?
"בסוף השתכנעתי. ידעתי שזה נורא חשוב להם ואמרתי טוב, אני לא יכולה להרוס עד כדי כך, נעלה איתם להופעה הזאת אבל זהו, פעם ראשונה ואחרונה. בסוף ראיתי שאני נהנית מזה".
יש כאלה שיגידו שמשפחה מוסיקלית זה גימיק מצוין.
"אנחנו לא יכולים להתחמק מזה", אומרת עידית, "משפחה זה תמיד יותר סיפור. אבל בעוד שלהקה אחרת בדרך כלל מתכנסת סביב מכנה משותף כמו גיל, אצלנו יש תכנים בין הדורות וזו לדעתי זכות הקיום שלנו, להציג משהו אותנטי בין דורי ולהביא את זה החוצה".
מה היה קורה אם היה נולד ילד לא מוסיקלי?
ברוך צוחק: "חשבנו על זה הרבה, ואמרנו שאם זה יקרה , אז הילד הלא מוסיקלי יהיה המתופף. לשמחתנו גילינו אצל כולם כישרון, אז החלטנו שהמתופפת תהיה הבלונדינית".
הכתבה המלאה תפורסם בסוף השבוע ב"ידיעות מודיעין".
