כמה רחוק מוכנים תושבי פתח תקוה ללכת כדי לשמור על בטיחותם? מתברר כי השאלה הפכה ללא רלוונטית כיוון שהעירייה כבר קיבלה את ההחלטה בעצמה, כשהציבה 65 מצלמות ברחבי העיר. מאות נוספות כבר בדרך.
רבים מתושבי פתח תקוה אינם יודעים זאת, אולם ברגע שהם חוצים את רחוב חיים עוזר בעיר, ברגע שהם תקועים בפקק ברחוב ז'בוטינסקי או ברגע רומנטי של נשיקה חטופה במקום מבודד לכאורה, יש מי שצופה ומשגיח.
לא, אין מדובר בגרסה נוספת של "האח הגדול",
ואיש גם לא יזכה במיליון שקלים. מדובר במצלמות שנמצאות ברחובות רבים ומרכזיים בפתח תקוה, המאפשרים לקברניטי העיר לעקוב היטב אחר התושבים באמצעות הג'ויסטיק.
מתברר כי הרזולוציה הגבוהה של המצלמות מאפשרת להתמקד אפילו בפרטים קטנים ומרוחקים מעדשת המצלמה. כנראה שאם תסתובב ברחוב בחוסר מעש או תחטטו באפכם איש לא יבקש את פרטיכם, אולם במקרה שתהיו מעורבים חלילה בתאונה שתועדה במצלמות, הרי שיש מי שיכול בנקל לראות את מספר הרכב. ראו, הוזהרתם.
הרעיון לרישות עיר במצלמות אינו ייחודי לפתח תקוה. ערים אחרות בארץ היו חלוצות בתחום שנים קודם לכן, וכך גם ערים מתקדמות במדינות המערב. הרעיון
לצפות ברחוב או בכביש 24 שעות ביממה, במסך מפוצל, כשדווקא בשעות הבעייתיות המוקדים לרוב שוממים, אינו נשמע מרנין במיוחד.
עם זאת, במוקד אינם נרתעים וערוכים לרגע האחד שיכול לשנות את התמונה, תרתי משמע. בנוסף, ביקור במוקד מגלה כי אפשר לנעוץ מבטים בעוברים ושבים ברחוב, שאינם עושים דבר מלבד ללכת. הסקרנות מעלה את הדאגה היכן עובר הגבול הדק שבין שמירה על ביטחון התושבים להצצה וחדירה לפרטיותם.
"אנחנו שומרים על צנעת הפרט", מבהיר מוטי לוי, מנהל המוקד העירוני בעיר. "כל הוצאה של צילומים היא רק בהוראת מנכ"ל. הכלי הוא בעיקר לשימוש בדיעבד ולהתרעה". ואכן, בראיון האחרון של ידיעות פתח תקוה עם מפקד משטרת העיר,
סנ"צ אלון אריה, הוזכרו המצלמות כאחד מהגורמים לצמצום וירידת מעשי ההשחתה בעיר.
אלא שלא כל התושבים מתלהבים מהפרויקט. אחת מהם היא חגית (26) שמביעה ספק באשר לתרומתו מול הנזק האפשרי. "זה פגיעה בצנעת הפרט", הסבירה. "אם אני סתם הולכת ברחוב ועושה משהו שאני לא רוצה שיראו, אז לא בסדר. זה ממש פוגע. אני גם לא ממש משוכנעת שזה יפחית את מעשי ההשחתה. זה טוב שיהיו מצלמות במקומות מועדים, כמו ליד התחנה המרכזית".
- הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות פתח תקוה"
