עמותת "אדמתי",
המייצגת קיבוצים ומושבים ותיקים במאבק על זכויותיהם בקרקע, ערכה כנס בכפר ביל"ו, בהשתתפות כשבעים נציגים מ-14 יישובים מהמועצות האזוריות ברנר, גזר, גן-רווה ומודיעין. מטרת הכנס היתה להביא לידיעת הנציגים מידע על פעילות העמותה ועל המצב החמור בו שרויה ההתיישבות באשר לטיפול בנכס העיקרי שלה - אדמותיה - מצב המתקרב כדי נישול החברים כמעט מכל הזכויות שהוקנו להם.
בארי הולצמן (מקיבוץ עין-חרוד איחוד), יו"ר אדמתי, מסר כי בג"ץ "הקשת המזרחית" פתח חלון הזדמנויות בפני היישובים הוותיקים, משום שיישובים הסבורים כי החוזים הנוכחיים אינם משקפים את הזכויות הממשיות שלהם בקרקע - מאחר שהם השתתפו ברכישת הקרקע, בהשבחתה ובשמירתה - מוזמנים להגיש תביעות למימוש זכויותיהם.
"לצערנו, רק קומץ קטן של יישובים הגישו תביעות עד כה", אמר הולצמן, "תופעה שהמינהל רואה כאות חולשה. אני קורא לכל היישובים להשלים את עבודות המחקר ואיסוף המידע ולהתניע את הליך הגשת התביעה, כי יש חשש שלאחר שיחלפו שבע שנים ממועד הבג"ץ - עלולה המדינה להעלות את טענת ההתיישנות".
עו"ד מיכי דרורי, ראש המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית, תיאר את הליך הפגיעה בזכויות החקלאים באדמותיהם. "מאז בג"ץ הקשת המזרחית מפרשים
פקידי המינהל את פסק הדין בצורה גורפת ושגויה, זאת במטרה לשלול מאתנו את כל זכויותינו בקרקע. כך למשל, בהחלטה 979 - הם נתנו לנו 'זכות' לרכוש במחיר גבוה פי עשרה מאשר בעיר, את חלקת המגורים לבניית בית אחד, וקבעו כי כל שימוש נוסף יירכש במחיר מלא של הקרקע. בהחלטה 969 הם הציעו פיצוי חקלאי זעום עם תוספת מגוחכת בגין הוותק. לכן הגישה העמותה תביעה לבג"ץ בגין שתי ההחלטות האלה", אמר דרורי, והוסיף כי את ההתנהלות וההתנהגות של חברי המושבים והקיבוצים, ניתן לכנות "שתיקת הכבשים", וכי יש לעורר את הציבור להכרה שאסור להמשיך לשתוק.
