האפשרות המחודשת שהונחה השבוע על שולחן מועצת מקרקעי ישראל בפני קיבוצים: ליטול "דמי פיתוח תשתיות ביישוב הוותיק" מתושבי שכונת הרחבה קיבוצית (עד 15 אלף ש"ח) - מלווה בגזירה שעלולה להרתיע את המעוניינים להתרחב: המינהל יהיה זה שישווק 10% מהדירות המוצעות בשכונה. הוא יהיה גם זה שיבחר את המועמדים אליהן כראות עיניו, ולא ועדת קבלה דקדקנית מטעם האגודה. בתנועה הקיבוצית כבר נשמעות זעקות שבר.
מדובר בעוד וריאציה, שלישית במספר, של החלטה 959, המסדירה את הבנייה של שכונות ההרחבה ואת הקליטה אליהן. גורמים בתנועה הקיבוצית מזהים בה צעד אחד קדימה ושני צעדים לאחור. עוד בשלהי שנות התשעים קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, היום השופט העליון, ד"ר אליקים רובינשטיין, שיש למנוע מקיבוצים ליטול דמי פיתוח תשתיות ממועמדים לקליטה בהרחבות.
אלא שהמינהל, המבקש הפעם מחדש להתיר קבלתו של סכום מסוים, מכניס את ההחלטה, החיובית כשלעצמה, לסד מייסר: הוא, כאמור, ייקח על עצמו לשווק בשיווק מקדים 10% מכלל המגרשים, והוא יבחר את המועמדים אליהם, ללא התערבות ועדת הקבלה של היישוב. על-פי ממוצעי המכירה המוקדמת במכרז ייקבע מחיר שאר המגרשים בהמשך. האגודה תוכל לגבות עד 15 אלף ש"ח מכל רוכש מגרש בגין הוצאות פיתוח נוספות עבור תשתיות ביישוב הישן, שיתרמו, כמובן, גם לרווחת ההרחבה, והדבר יחול על עסקאות שתאושרנה עד תום שנת 2010.
את ההצעה - שהדיון בה נדחה למועד אחר על-ידי ממ"י - נימק, לקראת ישיבת המועצה, מנהל המינהל ירון ביבי, בדילמה שעמדה בפני ארגונו, האחראי
לכל מה שקשור לטיפול בעסקאות הרחבה ביישובים הכפריים. לדבריו, היה ידוע למינהל כי "האגודות גובות כספים אסורים תמורת מתן זכות ההמלצה", והדבר אומת גם בממצאי דוח מבקר המדינה. לפיכך, פועל המינהל לשינוי ההחלטות - כדי לגבש, לדבריו, דרך יעילה למנוע, מחד, גביית כספים "עודפים" מהמשתכנים כתנאי למתן ההמלצה לקבלתם, ומאידך - לאפשר הקצאת מגרשים "בשקיפות ובשוויוניות" ולהבטיח שמלוא תמורתם תגיע לקופת המדינה.
המהפך בעמדת המינהל, המהווה הכרה במצב בו, במקרים רבים, נגבו הסכומים "מתחת לשולחן" בשמות שונים ומשונים - הפתיע את "מצפן", הגוף העסקי הפועל בתחום של תכנון מקרקעין, שיוך והרחבות של קיבוצים, ואת מנהלו שמואליק דודאי. "למרות שהאפשרות העקרונית לגבות תשלומים היא הצעה נכונה העושה צדק", אומר דודאי, "בפועל מדובר בסכום שהוא בבחינת לעג לרש. משום שאינני מכיר עדיין את ההצעה, אני מאוד זהיר בדבריי".
בחומרה רבה יותר מתייחס דודאי לשינוי שכופה המינהל במתכונת שיווק המגרשים בהרחבות. השיווק של 10% מהמגרשים בדרך של מכרז על-ידי המינהל ולא על-ידי האגודה, הוא סבור, מצביע על מטרתו האמיתית: לגבות מחיר גבוה יותר עבור המגרשים, דבר שעלול להרתיע רוכשים פוטנציאליים שדווקא הקיבוצים מעוניינים בהם. למשל, בני קיבוצים. "אנחנו חוששים שהפעולות שאנחנו עושים ועשינו כדי להשביח את היישוב עלולות להתנקם בנו, משום שערך הקרקעות יעלה", הוא אומר, "ובעלויות הגבוהות לא יוכלו לעמוד, כאמור, בנים שלנו. ואולי, הכי חמור - תאבד השליטה, הנמצאת כיום בידי האגודה, לקבוע מי ומי יהיו המצטרפים".
עו"ד איתן ניר ("שלמה כהן ושות'") סבור גם הוא כי יש בהחלטה, אם אכן תחתם, סכנה ממשית לאובדן היכולת של חברי האגודה להשגיח על זהות המתיישבים. לזה, הוא אומר, עלולות להיות השלכות קיצוניות במיוחד. למשל, התארגנות של משפחות ערביות במסגרת קבוצה מובחנת שתבקש לרכוש, כגוף אחד, את כל המגרשים במכרז.
לדברי עו"ד ניר אין לחשוד בו כמי שנוטר איבה למגזר כזה או אחר, אבל הוא אינו מדבר על מצב היפותטי. "10% - זהו בדיוק מצב בו קבוצה בעלת זהות אתנית לאומית יכולה לנסות להשתלט ולקבוע זהותו של יישוב, ולדבר יכולות להיות השלכות חברתיות קשות. במקרה כזה", הוא מוסיף, "כאשר מדובר בעיקר בקיבוצים פריפריאליים בגליל, בנגב ובקו התפר, אני סבור שהם לא יהיו מוכנים ליטול סיכון ויוותרו כליל על רעיון ההרחבות".
עו"ד ניר חושש פחות ממצב בו יתבע רוכש מגרש שבהרחבה שוויון מוחלט במעמדו ביישוב, בתמורה לגביית הוצאות פיתוח עבור שיפור התשתיות ביישוב הוותיק. "למרות שהעניין הזה עולה חדשות לבקרים, מעבר לזכויות מוניציפליות להן זכאים המתיישבים בדין - הם לא יוכלו, משפטית, להשיג מעבר לכך זכויות בשום מישור אחר של האגודה החקלאית השיתופית ביישוב".
מבחינת עו"ד ניר, עיקר הסכנה הטמונה בתיקון הומצע, היא בכך שיש כאן מעין סממן של הולכת שולל. לכאורה מדובר על הקלה, משום שגבייה לא הותרה עד כה. מאידך, הוא אומר, "המינהל מותיר על כנו את כל מנגנון הבקרה המעוות שבנה מסביב לשכונה. הוא, כגוף הגובה את הכסף, ישמש גם כגוף המפקח. יש לו, למינהל, אינטרס לאשר גביית הוצאות פיתוח נמוכות, לא ריאליות, בשעה שהיישובים משלמים מכיסם את ההפרש - וזה, ברוב המקרים, גבוה בהרבה מ-15 אלף ש"ח".
גם גברי ברגיל, מזכיר התנועה הקיבוצית ויו"ר מטה ההתיישבות, התייחס לנושא. במכתב חריף אל שר הבינוי והשיכון זאב בוים, המכהן כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, כתב ברגיל, בין השאר: "נדהמנו לשמוע כי על סדר יומה של מועצת מקרקעי ישראל מספר נושאים העלולים לגרום להתיישבות נזקים כבדים, ולזרוע בוקה ומבולקה בתחום ההרחבות של המושבים והקיבוצים". לדברי ברגיל, השינויים המוצעים מחייבים גיבוי משפטי אובייקטיבי, "מאחר שיש חשש כי הם בלתי-חוקיים. לפיכך, אנו פונים אליך באופן דחוף, כי יבוטל הדיון בישיבת המועצה הקרובה בהצעת החלטה זו, וכי בכל מקרה תינתן לנו הזדמנות הולמת להתייחס להצעה זו ולמכשלותיה בהרחבה, בכתב ובעל-פה".
