ביום חמישי נחנך בקרית גת מתקן מיחזור המים הגדול בארץ, בטקס שנערך במעמד השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא. מדובר במתקן טיהור שפכים שהקימו חברות אינטל ונומוניקס, בהשקעה של 80 מיליון שקל. המתקן צפוי להפיק כמות עצומה של מים מטוהרים - פי שלושה מצריכת המים של קרית גת כולה. הבעיה: עדיין לא ברור לאן המים הללו יוזרמו.
ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי, אמר השבוע כי חניכת המפעל מהווה רק מחצית מהדרך: "נשמח לכל פתרון להובלת המים כי אחרת הם יגלשו מהמתקן".
המתקן הוקם בשטח המפעל והוא משתרע על פני 2.4 דונם, בהם 13 בריכות שהנפח הכולל שלהן כ־8,000 מ"ק. משני המפעלים, אינטל ונומוניקס, אמורים
להגיע מדי יום שפכים בהיקף של כ־6,300 מ"ק ליום. השפכים יטופלו באמצעים ביולוגיים ובהם חיידקים שיפרקו את החומרים האורגניים לחמצן, חנקן ופחמן, כך שיעמדו בדרישות המשרד להגנת הסביבה. השפכים המטוהרים ישמשו להשקיה חקלאית.
עבודת בנייתו של מתקן הענק נמשכה כשנה וחצי. מנכ"ל אינטל ישראל, מקסין פסברג, היא זו שהגתה את הרעיון ושכנעה את חברת אינטל העולמית להשקיע בהקמת המפעל. המהלך של אינטל התבצע מתוך דאגה לאיכות הסביבה, אך כעת מתברר שעדיין לא נמצא פתרון למים המטוהרים וטרם הוחלט לאן יוזרמו. המשמעות: בשלב זה יועברו המים לתוך מתקן הטיהור, והחשש הוא כי לא יוכל להכיל את כמות המים הגדולה.
אז איך קורה שאין מאגר מים שניתן להזרים אליו מים מטוהרים? השר עזרא הסביר את גודל האבסורד: לדבריו, מצד אחד מוקמים מתקני טיהור עירוניים ומצד שני, התקציב להקמת מאגרים קטן מדי שנה. לאזרחים ששומעים מדי יום על הצורך לחסוך במים כדי להציל את הכנרת זה בוודאי נשמע מוזר.
ואכן, נראה שהמדינה תצטרך לחשוב על דרך להעברת מים מטוהרים לצרכנים, למרות החוק האוסר על השקיית גינות שנכנס לתוקפו בתחילת החודש. השבוע הבטיח השר עזרא כי "הנושא יועבר לטיפולה המסור של רשות המים".
מנכ"ל אינטל הוסיפה כי המים המטוהרים הם חיסכון עבור אזור התעשייה בקרית גת: "אני בטוחה שנהפוך למודל ארצי. כל אינטל מסתכלת עלינו עכשיו".
דהרי אמר כי דרוש פתרון להובלת המים ממתקן הטיהור: "חבל שהמקום ייסגר".