כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
בחירות 2008

ארנונה. עבור מה משלמים? צילום: אבי מועלם
ארנונה. עבור מה משלמים? צילום: אבי מועלם
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

 

מילון מונחים מוניציפאלי

מה זה תמ"א? מתי מחדשים רישיון לעסק? מה ההבדל בין מועצה מקומית ומועצה אזורית? מי נותן מענקי איזון? מי הם בעלי התפקידים המשמעותיים בעירייה? כל מה שרציתם לדעת על מערכת השלטון המקומית ולא היה לכם את מי לשאול

mynet 
פורסם: 28.10.08, 14:10

איגודי ערים. איגוד ערים הינו גוף המוקם לצורך שיתוף פעולה בין מספר רשויות לצורך קידום וטיפול בנושא מסוים במסגרת הסמכויות של הרשויות המקומיות. במסגרת זו יכולות רשויות מקומיות סמוכות, אף אם אינן גובלות זו בזו, לחבור יחדיו בתאגיד, כדי לקיים במשותף מתן שירות לתושבי הרשויות החברות באיגוד כגון: כיבוי אש, מים וביוב, איכות סביבה, תחבורה ועוד. איגוד זה מוקם בצו שר הפנים שמפורסם ברשומות.

 

איחוד רשויות מקומיות. איחוד רשויות מקומיות הינה פעולה של ביטול הישות המשפטית של רשויות מקומיות מסוימות ואיחודן עם רשויות מקומיות אחרות

לכדי רשות מקומית גדולה אחת אשר "קולטת את הרשויות שבוטלו". מהלך זה נעשה במסגרת חקיקה בשלהי שנת 2003 במטרה להביא לאיחודם של מעל למאה רשויות מקומיות לכדי מקבצי רשויות גדולים. בדרך כלל הרקע להחלטה על איחוד רשויות הינו מצב כלכלי רעוע של הרשות המועמדת להיקלט ברשות אחרת. בישראל עד היום אוחדו כ- 12 מקבצי רשויות מקומיות (אחד ממקבצים אלה כבר בוטל בחקיקה ובימים אלה עומדים להתבטל עוד שלושה מקבצים שאוחדו בשנת 2003). 

 

ארנונה. הארנונה היא מס המוטל על ידי הרשות המקומית על המחזיק למעשה בנכס (בעל הנכס או השוכר בנכס) ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות. סוגי הנכסים עליהם מוטלת הארנונה הם בנין, אדמה חקלאית, וקרקע תפוסה (כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות) הנמצאים בתחום שיפוט הרשות המקומית. תעריפי הארנונה נקבעים בצו הארנונה עליו מחליטה מועצת הרשות המקומית וממילא שונים מרשות לרשות. עם זאת יצוין כי בתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבעו סכומי מינימום ומקסימום החלים על כל הרשויות המקומיות ואין הן רשאיות לחרוג מסכומים אלו.

 

גזבר הרשות המקומית - הגזבר גם הוא מינוי חובה ברשות המקומית. הגזבר מופקד על העניינים הבאים: בטחון קופת הרשות, חתימה על כל חוזה, התחייבות או תעודה ביחד עם ראש הרשות, הוראות תלשום למיניהן, אחראי הניהול המערכת החשבונאית, הכנת דוחות חשבונאיים חודשיים, רבעוניים ושנתיים. הכנת התקציב השנתי, אבטחת המשאבים והאיזון התקציבי, מעקב אחר עמידה בתקציב, שמירת נכסי הרשות המקומית.

 

הליך אישור תוכנית מתאר מקומית. תכניות המתאר המקומיות מקודמות, על פי רוב, על ידי משרדי/גופי ממשלה (משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל) בתיאום ובשיתוף הרשות המקומית הרלוונטית. הסמכות לאשר תכנית מתאר מקומית היא של הועדה המחוזית לתכנון ובניה. לאחר קבלת עמדת הועדה המקומית, הועדה המחוזית דנה בהפקדת התכנית, מפקידה את התכנית לעיון הציבור ולשם הגשת התנגדויות, דנה בהתנגדויות המוגשות לה ומחליטה על אישור סופי של התכנית.

 

ועדות הרשות המקומית – חובה ורשות. הועדות ברשות המקומית הינה הזירה בה ממוקדת פעילותה של המועצה. מדובר בפורום מקצועי ציבורי בו נפגשים נבחרי הציבור ביחד עם אנשי המקצוע של הרשות ועם נציגי ציבור שונים בחלק מהועדות ומגבשים ביחד את המדיניות בתחום בו עוסקת הועדה. לא קיימת מגבלה חוקית על מספר הועדות שחובה להקים בכל רשות. קיימת אבחנה בין ועדות חובה לועדות רשות. כיום ועל פי פקודת העיריות קיימות מספר ועדות חובה אשר כל רשות מקומית מחויבת להקים ואשר הרכבה מתבסס על מערך הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה ברשות המקומית. להלן ועדות החובה: ועדה מקומית לתכנון ובניה, ועדת משנה לתו"ב, ועדת כספים, ועדת מל"ח, איכות הסביבה, חינוך ותרבות, ועדת בטיחות בדרכים, ועדה לענייני ביקורת, ועדה להקצאת מקרקעין, ועדת תמיכות, ועדת רכש ובלאי, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדת ערר לענייני ארנונה, קליטת עלייה, הנחות. בוועדות מסוימות יכולים להיות חברים גם נציגי ציבור (ועדי הורים, תלמידים, מומחים, ארגונים סביבתיים פעילים בתחומי הרשות ועוד).

 

חברות עירוניות. חברות עירוניות מוקמות על פי סעיף 249 (30) של פקודת העיריות המסמיכה רשות מקומית לייסד אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העירייה ותפקידיה. חברה עירונית כוללת נציגי הרשות המקומית החבים את חובת האמונים לתאגיד העירוני ונציגי ציבור החבים את חובת האמונים לתאגיד עצמו. כיום, עוסקות החברות העירוניות בפיתוח שירותים מוניציפאליים, אחזקה ופיתוח של נכסי הרשות, פיתוח אורבני, ייזום תעשייה, ייזום תיירות, ייזום עסקים, ייזום מגורים, מפעלי חינוך תרבות חברה ועוד.

 

חוק עזר. חוק עזר הוא דבר חקיקת משנה הנחקק ע"י רשויות מקומיות ואיגודי ערים. חוק העזר הינו אמצעי עיקרי שבאמצעותו ניתן להסדיר חובות וזכויות בתחום פעולות הרשות המקומית ולגבות תשלומים למימון פעולת הרשות.

 

חוק רישוי עסקים. חוק רישוי עסקים תשכ"ח - 1968, כולל 6 מטרות: הבטחת האיכות הנאותה של הסביבה; מניעת סכנות לשלום הציבור; בטיחות של הנמצאים במקום העסק; מניעת סכנת הידבקות ומחלות בעלי חיים; הבטחת בריאות הציבור; הבטחת קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה ולשרותי הכבאות.

 

חידוש רישיון עסק. חידוש רישיון עסק הינו באחריות רשות הרישוי (הרשות המקומית) עד 90 יום לפני תום תקופת תוקפו של רישיון תקופתי / זמני תודיע על כך רשות הרישוי לנותן האישור. לא יאוחר מ- 14 יום ממועד הקבוע לתום תקופת הרישיון תודיע רשות הרישוי לבעלי העסק על חידוש הרישיון או דחייתו, ואז יתבקש בעל העסק לחתום על הצהרה ולשלם אגרה.

 

"חשוב עולמי – עשה מקומי". משפט מפתח זה, שידוע בגרסתו באנגלית ,"Think Global-Act Local" מצביע על כך שלפעולות ברמה המקומית ישנן השלכות ברמה העולמית. המשפט קורא לשינוי ומדגיש את האחריות של כל אחד מאיתנו כלפי הדורות הבאים וכלפי הנפגעים כתוצאה מדגם הפיתוח בדור הנוכחי.

 

יועץ משפטי - אחראי על מתן ייעוץ וליווי שוטף לנבחרי הציבור. ניהול חוקי ותקין של המערכת המוניציפאלית. אחראי על ניסוח מסמכים משפטיים שונים כגון: צווים, הצעות חוקי עזר, חוזים שונים, כתבי בי-דין חוות דעת וכיוב', אחראי על ייצוג הרשות המקומית במוסדות שונים, טיפול בעניינים הנוגעים לבית המשפט המקומי וכיוב'.

 

מבקר הרשות המקומית - תפקידיו של המבקר לבדוק אם פעולות הרשות המקומית, לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבניה, נעשו כדין בידי המוסמכים לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחיסכון. בודק את סדרי הבקרה והוראות הנוהל הנהוגים ברשות המקומית, מבקר את אופן ניהולה הכספי של הרשות המקומית. המבקר הינו גורם בלתי תלוי במערכת המוניציפאלית, מוסמך לקבוע את תכנית העבודה ובעל סמכויות נרחבות לקבלת מידע וחומרים לצורך ביצוע עבודת הביקורת כלפי כלל גופי הרשות המקומית ונבחריה.

 

מהנדס העיר - המהנדס הוא הסמכות המקצועית בתחום הפיזי אורבני ברשות המקומית כמתכנן, וכמייעץ לראש העירייה וכמבצע מדיניות הועדה המקומית. המהנדס אחראי על התחומים הבאים: תכנון שטח השיפוט של הרשות המקומית: הכנת תכניות אב, הכנת תכניות מתאר מקומיות, הכנת תכניות מפורטות, שינויי ייעוד קרקע והפקעות לצרכי ציבור, ייצוג הרשות בועדות התכנון. המהנדס אחראי גם על תחום רישוי ופיקוח ובמסגרת זו אחראי על: אישור תכניות לבניה, בקשות להיתר בניה, שימוש חורג והקלות, איתור מבנים מסוכנים ונקיטת הצעדים המתבקשים. אחראי על תכנון והבניה של בנייה ציבורית ושיפוץ ואחזקה של מבני ציבור. אחריות בתחום תשתיות ציבוריות וכיוב'.

 

מועצה אזורית. מועצה אזורית הינה רשות מקומית שבה מספר יישובים כפריים שלהם ועד מקומי ונציגות בנחרת במועצה האזורית המורכבת מהועדים המקומיים כולם. מבחינה חוקית הינה מועצה מקומית לכל דבר ועניין ופקודת המועצות המקומיות חלה עליה. כל יישוב בפני עצמו מיוצג במליאת המועצה האזורית כוועד מקומי ובראשם של אלה עומד ראש מועצה אזורית נבחר. בישראל 54 מועצות אזוריות (המורכבות מכ- 980 יישובים ו- 30 מקומות).

 

מועצה דתית. מועצה דתית ברשות המקומית מוקמת מכוחו של חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב) תשל"א 1971. מועצה דתית מופקדת בלעדית על הספקת שירותי הדת היהודיים ביישוב ובכלל זה רישום נישואין, כשרות, קבורה, שחיטה עירוב וטהרת המשפחה. נבחרי המועצה הדתית הינם בהתאם למספר חברי המועצה ברשות המקומית על פי מפתח הנקבע בחוק שירותי הדת ותקציבה מועבר לה מאת הרשות המקומית ומשרד הדתות בחלוקת אחוזים שנקבעה במסגרת החקיקה (לאחרונה שונתה במסגרת חקיקת חוק ההסדרים לשנת 2008).

 

מועצה מקומית. מועצה מקומית היא רשות מקומית של יישוב אחד בלבד שלא קבל מעמד של עירייה משום גודלו ומספר התושבים שבו. המועצה המקומית מתנהלת בדומה לעירייה ומנוהלת על ידי נבחריה. כמו עירייה גם מועצה מקומית מוכרזת על ידי שר הפנים בצו. בישראל 125 מועצות מקומיות.

 

מועצת הרשות המקומית – בית הנבחרים. מועצת הרשות המקומית, בית הנבחרים המקומי, הינו המוסד העליון של העיר או היישוב, ומתפקד כגוף הקובע ביחד עם ראש הרשות המקומית את המדיניות של היישוב ומיישם את מאווי בוחריו. בידי המועצה המקומית הסמכות ויכולת לאשר נושאים ועניינים שהוגדרו בחוק (אישור תקציב הרשות המקומית, אישור תמיכות, עסקאות מקרקעין וכו'), חקיקת חוקי עזר פיקוח בקרה וייזום בתחום הניהול המוניציפאלי. חברי המועצה מרכיבים את מועצת הרשות המקומית ומביניהם מתמנים סגנים לראש הרשות המקומית (בין אם מדובר בסגן ממלא מקום, סגן בשכר או סגן בתואר). חברי המועצה מהווים את ההרכב הבסיס של כל ועדות החובה והרשות ברשות המקומית וקובעי מדיניות בתחומים עליהם הם מופקדים. מקצת סמכויותיה של מועצת הרשות המקומית מונות את התחומים הבאים: אישור קבלת עובדים, פיטורי עובדים סטטוטוריים, אישור תכניות עבודה, אישור תקציב הרשות המקומית, ניהול מקרקעי הרשות, הקמת תאגידים עירוניים, הדחת ראש הרשות, חקיקת חוקי עזר, ביקורת ובקרה.

 

מנהל כללי /מזכיר - איש אמונו של ראש הרשות. תפקיד המקביל למזכיר הרשות המקומית. אחראי על ביצוע מדיניות ראש הרשות ומועצת הרשות המקומית. מייעץ לראש הרשות המקומית בגיבוש תכנון אסטרטגי, גיבוש מטרות ויעדים, גיבוש תכניות רב שנתיות, וידוא ביצוע המדיניות ותיאום בין הפונקציות השונות ברשות המקומית. המנכ"ל נבחר ישירות על ידי ראש הרשות המקומית כאיש אמונו ופיטוריו נעשים גם הם על דעת ראש הרשות המקומית באופן עצמאי.

 

מענק האיזון. המענק העיקרי המועבר לרשויות המקומיות הינו מענק האיזון. מטרת מענק האיזון לגשר בין ההוצאות של הרשות המקומית לבין הכנסותיה. סך מענק האיזון לרשויות המקומיות בשנת 2006 הינו כ-2.5 מיליארד שקל. החל משנת 2004 נוסחת המודל מתבצעת בהתאם להמלצות ועדת גדיש שאומצו ע"י הממשלה. על פי מודל זה נקבעת ההוצאה הנורמטיבית של הרשות בהתאם למאפייניה השונים, ובמקביל מחושבת ההכנסה בפועל של הרשות בהתאם לנתוניה הספציפיים (או הכנסה מינימאלית נדרשת). הפער בין ההוצאה הנורמטיבית להכנסה בפועל מהווה את מענק האיזון הראשוני לנפש.

 

מענקי משרד הפנים. משרד הפנים אחראי מבחינה רגולטורית על הרשויות המקומיות בישראל. בין השאר, אחראי המשרד לתקצוב מענקי ההעברה לרשויות מתוקף חוקים והחלטות ממשלה שונות. משרד הפנים מקצה מספר מענקים מיועדים לרשויות המקומיות. המענק העיקרי המועבר לרשויות הינו מענק איזון. שאר המענקים מועברים בהתאם לחוק והחלטות ממשלה.

 

מערכת המפעמים. מערכת המפעמים הכוללת שמונה מפעמים הפרוסים ברחבי הארץ, עוסקת בשיפור ביצועי הרשות המקומית ועובדיה באמצעות כלי פיתוח ארגוני, הדרכה, ניהול שותפויות וניהול ידע. המערכת הינה שותפות של משרד הפנים והרשויות המקומיות והיא זרוע אסטרטגית של משרד הפנים ליישום והטמעת מדיניותו ברשויות המקומיות. מונחית מקצועית ע"י האגף למינהל מוניציפלי במשרד הפנים.

 

עובדים סטטוטוריים – נושאי המשרה ברשות המקומית. עובדים אלה מכונים גם 'גוף ממונה' המבצע את מדיניות הרשות המקומית. אלה הם עובדים בכירים שהמועצה מעסיקה כעובדי הרשות על מנת שיישמו את מדיניות הרשות.

 

עירייה. יחידה מוניציפאלית בעלת אופי עירוני שקיבלה מעמד של עירייה. עירייה מקבלת מעמדה על פי הכרזת שר הפנים ובדרך כלל מונה למעלה מ- 10,000 תושבים, אלא אם החליט שר הפנים אחרת במקרים מסוימים. העירייה מנוהלת על ידי נבחריה: ראש העירייה הנבחר בבחירות ישירות ואישיות ומועצת העירייה הנבחרת בבחירות ישירות על פי רשימה (סיעה או מפלגה לפי העניין). בחירות אלה נערכות אחת לחמש שנים (למעט במקרים בהם מתקיימות בחירות מיוחדות). בישראל 72 עיריות.

 

צו המסים. על כל רשות מקומית לאשר מדי שנה את צו המסים בהתאם להוראות הדין שנקבעו באותה שנה. צו המסים הינו בבחינת חקיקת משנה, וככזה יש לו תוקף משפטי מחייב. בצו המסים נקבעים סוגי הנכסים השונים והתעריפים בשקלים חדשים למטר רבוע שיחולו על כל אחד מנכסים אלו וכן רשאיות הרשות לקבוע אזורים שונים לחיוב בתחומה.

 

קוד אתי לראש הרשויות – התנהגות ציבורית נאותה. נבחרי הציבור כשמם כן הם, נאמני הציבור הנבחר בבחירות ישירות על ידי ציבור התושבים ברשות המקומית על מנת ליישם את משאלות לב התושבים ברשות המקומית וליישם הלכה למעשה את חזון הרשות המקומית. תפקיד זה של נבחרי ציבור ובראשם ראשי הרשויות, נושא בחובו אחריות כבדה וממשקים רבים עם הציבור עצמו המעמידים לא אחת את הנבחרים בפני דילמות קשות והתמודדות עם שאלות הקשורות בקביעת סדרי עדיפויות הנוגעים לעיתים לרובד האישי ביותר. בשל כל אלה, מצופה מנבחרי הציבור לשמור, מכל משמר ובדרגה גבוהה יותר מכלל הציבור, על ניהול תקין ורמה ציבורית תרבותית נאותה באופן ניהולם את הרשות. לשם כך קיימים מספר מקורות משפטיים המכתיבים את כללי ההתנהגות הנדרשים מנבחרי הציבור העוסקים בין היתר בנושא מניעת ניגוד ענייניים וחיוב אישי . לאחרונה הוחלט על ידי ראשי הרשויות להכין ולפרסם קוד אתי אחיד וכללי לכלל ראשי הרשויות במדינת ישראל אשר יעגן בתוכו את אותם כללים אשר אינם כתובים עלי ספר ואשר מהווים בסיס להתנהגות נאותה וערכי מוסר מחייבים לראשי הערים.

 

תוכנית הבראה לרשויות המקומיות. מטרת תכנית הבראה היא להביא את הרשות המקומית לעבודה במסגרת תקציב מאוזן. הרשות מציגה למשרד הפנים תכנית הבראה הכוללת את צעדי ההתייעלות אשר בכוונתה לבצע במטרה להגיע לתקציב מאוזן. לאחר אישור התכנית על ידי משרד הפנים, נקבע הסיוע הממשלתי לכיסוי הגרעון המצטבר של הרשות (חובות העבר). הסיוע במענקים ממשלתיים ובהיתרי הלוואות נועד לכסות חלק מהגרעון המצטבר אשר את יתרתו, הרשות מתחייבת לכסות ממקורותיה העצמיים. שחרור המענקים ואישורי היתרי האשראי נעשה בהתאמה לביצוע צעדי התייעלות והתכנסות הרשות לתקציב מאוזן.

 

תוכנית אב ותכנית מתאר מקומית. תהליך התכנון המתארי נעשה בדרך כלל בשני שלבים: תכנית אב ותכנית מתאר מקומית. תכנית אב קובעת את אסטרטגיית הפיתוח של הישוב; מגדירה את חזון היישוב, קובעת את אופיו, מתווה את המדיניות התכנונית ואת שלבי הפיתוח בטווח המיידי, הבינוני והארוך. התכנית מגדירה שטחים למגורים, לתעסוקה ומסחר, למוסדות ציבור, לשטחים פתוחים, למערכת הדרכים ולתשתיות הנלוות, תוך התייחסות למדיניות התכנון כפי שהיא באה לידי ביטוי בתכניות ברמה הארצית והמחוזית. תכנית זו נדונה בוועדה המחוזית וזו מחליטה אם לאמץ אותה, אולם היא איננה עוברת הליכים סטטוטוריים.  על בסיס תכנית האב מכינים בדרך כלל תכנית מתאר מקומית, אשר מתרגמת את תכנית האב למסמך סטטוטורי. התכנית בודקת באופן מדויק יותר את המדיניות שהומלצה בתכנית האב ואת יכולת ישימותה, קובעת הוראות והנחיות לייעודי הקרקע השונים ולעיתים אף מגדירה שלביות בהתפתחות הישוב בתחומים שונים. במקרים בהם תכנית המתאר הינה ברמה מפורטת היא קובעת גם הוראות המאפשרות להוציא היתרי בניה מכוחה. לעיתים נוהגים להכין תכנית מתאר בלבד הכוללת את כל הנושאים בהם תכנית האב מטפלת, ללא שלב הביניים של אימוץ המדיניות. תכנית המתאר מהווה בסיס להמשך המעשה התכנוני ברמות מפורטות יותר.

 

תוכנית מתאר ארצית (תמ"א). תכניות המתאר הארצית עוסקות בתכנון בראיה כוללת ולטווח ארוך, מטפלות בדרך כלל בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות והמשותפים למספר מחוזות, וקובעות את מדיניות התכנון הארצית בנושאים השונים. תמ"אות יכולות להיות כוללניות (כגון תמ"א 35) נושאיות (כגון תמ"א לדרכים, לאתרי פסולת, למתקני שידור, לשמורות טבע) או חלקיות (כגון חופי הכנרת, נתב"ג).

 

תוכנית מתאר מחוזית (תמ"מ). תכנית המתאר המחוזית עוסקת בכל נושא שהינו בעל חשיבות כללית למחוז וקובעת מדיניות ארוכת טווח ברמה מחוזית ואזורית.קיימים מספר סוגים של תוכנית מתאר מחוזית: תוכנית כוללת לכל אחד מששת מחוזות מדינת ישראל, תכניות מתאר מחוזיות חלקיות לנושאים בעלי חשיבות אזורית כמו: פיתוח ברמה האזורית, פארקים מטרופולינים, אזורי נחל וסביבותיו, שטחים פתוחים ייחודיים ברמה האזורית וכו', ותכניות מתאר מחוזיות נקודתיות שבאות לעדכן באופן פרטני את תכנית המתאר המחוזית הכוללת במקרים ייחודיים.

 

תמ"א 35. תכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה, לפיתוח ולשימור, תמ"א 35, אשר קודמה על ידי מינהל התכנון ואושרה על ידי הממשלה בסוף שנת 2005, מטרתה לתת מענה לצורכי הבנייה והפיתוח של המדינה תוך שמירה על השטחים הפתוחים ועל עתודות הקרקע לדורות הבאים. על פי מטרות העל ועקרונות התכנון העומדים בבסיסה, מבחינה התכנית בין חמישה סוגי מרקמים (אזורים מאפשרי פיתוח ואזורים מוטי שימור) בהם ניתן ביטוי ומענה תכנוני לצרכי הפיתוח של ישראל תוך הדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחים, לרבות החייצים לאורך הנחלים ושמירה על ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת. ניתן דגש על פיתוח הערים ובלימת הפרבור, קידומה של תחבורה ציבורית, חידושם ופיתוחם של הישובים הקיימים תוך השקעה בצמצום הפערים בחברה, שמירה על איכות הסביבה, מתן עדיפות לפיתוח הנגב והגליל והעיר ירושלים. על מנת להבטיח את השגת מטרות התכנית ולצורך יישום עקרונות התכנון המוצאים את ביטויים בהוראות התכנית ותשריטיה, מצורפים לתכנית שורה של אמצעי מדיניות משלימים, בין השאר מדיניות כלכלית-חברתית, חידוש וחיזוק הערים, שימור וטיפוח השטחים הפתוחים, חיזוק שיתוף הפעולה בין רשויות ועוד. בהחלטת הממשלה נקבע כי משרדי הממשלה וגופי הסמך שלה יפעלו, ככל הניתן, להטמעת אמצעי המדיניות המצורפים לתכנית בפעולותיהם וידווחו לממשלה מדי שנה על יישומם.

 

תקציב רגיל. התקציב הרגיל משמש ככלי העבודה העיקרי של הרשות המקומית ומהווה את תוכנית העבודה השנתית מבחינה תקציבית. התקציב הרגיל מורכב מפרקים ותתי פרקים המפרטים את הוצאות והכנסות הרשות בשנה קלנדרית. תמצית התקציב מציגה באופן מרוכז את הוצאות הרשות לפעולות שונות, תשלומי שכר ופירעון מלוות ואת ההכנסות הכוללות את מענק האיזון, מענקים מיועדים ממשרדי ממשלה שונים והכנסות עצמיות. התקציב מבטא את סדרי העדיפויות של הרשות ומאפשר מעקב ובקרה אחר ביצוע היעדים.

 

תקציב בלתי רגיל. תקציב של עירייה המיועד לפעולה חד-פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן ותקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל. כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העירייה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל, ולא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל.

 

חיפוש אירועים נוספים
החל מתאריך
עד תאריך
כל הארץ
כל הארץ
מרכז
חיפה
צפון
ירושלים
דרום
שפלה
שרון
נגב וערבה
כל התחומים
כל התחומים
מוזיקה
תיאטרון
מחול
קלאסי
ילדים
בידור
פסטיבלים
עניין
שם אמן, שם הצגה, שם אירוע
תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה   


 


קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
מופעים
אוכלים
נדל"ן
אור ירוק
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  as18-c
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות