בעקבות הפרסום על "המהלך הירוק"
שמתכננת מזכירות התנועה הקיבוצית בשנת 2009 - אני מקווה שהמזכירים יובילו את הנושא בצורה משמעותית, תוך העצמת ייחודה של החברה הקיבוצית בנושא, ושאין זה ניסיון נוסף לטשטש את ערכי החברה הקיבוצית, תוך היטמעות ב"טרנד הירוק". כוח ההינע העיקרי של שינוי מעין זה יהיה בכך שהמנועים הכלכליים של הקיבוצים, קרי: התעשייה והמפעלים האזוריים, יובילו את פיתוח הנושא.
במהלך השנים האחרונות נמנית "הכלכלה הירוקה" עם תחומי הכלכלה המתפתחים בעולם. תחום "המיסוי הירוק" צומח במדינות רבות בעולם, וגם מפעלים וחברות רבים בונים מודלים כלכליים ירוקים, המשלבים בין העלאת אחוזי הרווחיות ופיתוח תדמית קהילתית-חברתית. במדינת ישראל הכלכלה-הירוקה עודנה נמצאת מחוץ לגדר, והעשייה האקולוגית נחשבת עדיין לתחום אזוטרי, בו עוסקים ארגונים וגופים של החברה האזרחית.
התעשייה הקיבוצית, יחד עם הקיבוצים והתנועה הקיבוצית, יכולים, תוך זמן קצר, להפוך - אם רק יבחרו בכך - לנושאי הדגל של המהלך החברתי הזה. במיתוג התעשייה הקיבוצית כ"ירוקה" יש כמה יתרונות מובנים, ביניהם: שמירה על חדשנות, פיתוח מתמיד והתייצבות בחזית התעשייה העולמית. אלה, לצד חיסכון משמעותי בעלויות שינוע, אחסון ותפעול - יהוו חיזוק משמעותי וייצקו תוכן רלוונטי למושג החברה הקיבוצית.
דוגמה להיגיון הכלכלי שבכך אפשר לראות במהלך שהובילה חברת "וול-מארט" העולמית, שהכריזה על "מהפכה ירוקה" בדרישתה מהספקים לעמוד בסטנדרטים
ירוקים של אריזה, והיא צופה חיסכון של בין 15%-10% בעלויות התפעול של החברה. דוגמה מקומית אפשר לראות במפעל "גלעם" במענית, שם שילבו מתקן לשריפת גזם במקום דלק, דבר המהווה - לצד חיסכון לא מבוטל בעלויות שריפת הגזם - פתרון למפגע אקולוגי משמעותי שעד היום לא מצאו דרך להתמודד אתו. עוד דוגמה ניתן לראות בארגון האזורי "גרנות", בו עברו לרכבים מונעים בגז, ובכך שילבו חשיבה ירוקה עם חיסכון כלכלי משמעותי.
התעשייה הקיבוצית נהנית מתדמית המקשרת אותה אל החקלאות ואל עבודת הקרקע. רבים ממפעליה עוסקים בפיתוח ובשיווק של מוצרים הקשורים לתחום ההשקיה, השימוש במים, וכן מוצרי מזון. מותג ירוק-קיבוצי ימזג את הקשר והחיבור ההיסטורי לקרקעות עם תוכן רלוונטי ומותאם למציאות החברתית של המאה ה-21.
מתוך מיתוג התעשייה הקיבוצית כתעשייה-ירוקה, תיהנה גם התנועה ממיתוג כ"תנועה ירוקה". הקיבוצים זוכים להערכה רבה על פעילותם בשנות "המדינה שבדרך" ותרומתם לעיצוב אופייה של המדינה. עם זאת, הם חסרים תרומה משמעותית למציאות של ישראל במאה ה-21, ונתפשים כמייצגים אינטרסים צרים וסקטוריאליים. המהלך הירוק יכול לשנות את הכיוון.
התנועה הקיבוצית, כתנועה ירוקה, תיצור שיתופי פעולה עם קבוצות אוכלוסייה נוספות בחברה הישראלית, ובעזרתן תיווצר לגיטימציה ליצירת מוקדי השפעה על מוסדות השלטון. התנועה הקיבוצית הירוקה תהווה מוקד זהות משמעותי לחבריה, ותהפוך למקור גאווה רלוונטי בשיח על עיצוב דמותה של החברה הישראלית.
מיתוג התעשייה הקיבוצית והתנועה כירוקים הוא שלב ראשוני, אך האתגר המשמעותי הוא הכנסת המהלך גם אל חצר הקיבוץ. מימיו הראשונים נבנה הקיבוץ כיישוב כפרי בעל זיקה עמוקה לקרקע, לצומח ולטבע. במציאות המשתנה, חדלו רבים מחברי הקיבוצים לעסוק לפרנסתם בחקלאות, כך שנוצר פער בין התדמית הציבורית של הקיבוץ ובין היומיום הקיבוצי. מתח זה הוא כפול, בהיותו קיים הן במתח שבתפישת החברה הישראלית את הקיבוץ וחבריו, והן בתפישה של חברי הקיבוץ את עצמם ואת ייחודם כקהילה כפרית-חקלאית. אם יוגדר הקיבוץ כחברה-ירוקה על בסיס ערכי היסוד שלו, תתפוס הקיבוציות מחדש את מקומה כחברה ייחודית בעלת אמירה על החברה הישראלית.
בתחום החוסן הקהילתי תיווצר לגיטימציה מחודשת, על-ידי יציקת תכנים רלוונטיים לשיח ציבורי ערכי המותאם לאורח החיים הייחודי בקהילות כפריות, ופיתוח יוזמות קהילתיות. מושגים דוגמת ערכים ונורמות משותפים, חזון ותפישת עולם - יחזרו למרחב הקיבוצי. כמו כן תיפתח אפשרות לשימור וליציקת תכנים מחודשים למסורות של הדורות הקודמים: קהילה ירוקה תדע לשמר ולחדש את המסורות החקלאיות, את התרבות החקלאית המחוברת בקשר בלתי-אמצעי לטבע, וכך תשמור על מרכיבים חקלאיים ייחודיים, כמו פינת חי, אורווה ומטעים.
בדומה לתעשייה, גם בחצר הקיבוץ חייב ההיגיון הכלכלי להוות מרכיב משמעותי. כוחו של הקיבוץ נובע גם מיכולתו ליזום השקעות משותפות עם פרספקטיבה רחבה יותר משל משק משפחתי בעיר. השקעה של הקיבוצים במערכות ירוקות בתחום החשמל, המים, איסוף האשפה והמחזור - תאפשר חיסכון משמעותי בעלויות המחייה ותגדיל את התקציב הפנוי העומד לרשות הקיבוץ לפיתוחו.
למושג תנועה-ירוקה, או תעשייה-ירוקה, עשויות להיות פנים שונות, ויש חשיבות רבה לכך שגם בדיון זה - כמו בתחומים נוספים משמעותיים בעיצוב דרכה של התנועה - לא יישארו הדברים בגדר כותרות. מקומה הייחודי של התעשייה הקיבוצית היום ביחס למוסדות התנועה, וביחס לכוחו של הקיבוץ הבודד - מאפשר לה להוות גורם מוביל בעיצוב ובשיווק המהלך הירוק של התנועה, ובשיפור יכולתם של חברי הקיבוצים להסתכל על עצמם בגאווה; כמו גם בהשפעה על יכולתה של החברה הישראלית לראות את החברה הקיבוצית כגורם ייחודי מעצב ומשמעותי, בתוכה.
