יום שבת הקרוב, 11:00 בבוקר, ייכנסו תושבים מקריית יובל למכוניותיהם וייצאו בשיירה ארוכה לכיוון רחוב זנגוויל בכניסה לשכונה במטרה אחת ברורה: לעצור את התחרדות השכונה. "השכונה הזאת צריכה להיות פלורליסטית, חילונית עם תושבים דתיים-לאומיים. בחודש אחד החרדים הספיקו להתסיס את השכונה כפי שלא היה כאן שנים. זה כמו הבופור - אם נפסיד את קריית יובל, נפסיד את העיר", מצהיר מנכ"ל המינהל הקהילתי, מיכאל בן-אבי.
בשבועות האחרונים נראה שהתושבים החרדים בקריית יובל מבקשים לחזק את אחיזתם בשכונה החילונית. לאחר שכשלו בניסיונם לקבל את עתודת הקרקעות של בית הספר בויאר, ביקשו השכנים החדשים בבלוק להציב בשכונה עמודי עירוב. במקביל, העירייה החליטה להפוך מגרש שיועד במקורו להקמת בית אמנויות לשטח עבור גן ילדים חרדי.
"מה לעשות, לכם יש ילד אחד וכלב, לנו יש משפחות עם 12 ילדים", היה ההסבר המלומד שקיבלו דיירי רחוב ורבורג כשהביעו דאגה לאופי השכונה כשמתחת לחלונם מוקם גן ילדים חרדי. את זה, דרך אגב, הם גילו ממש במקרה, כשבוקר אחד הופיע טרקטור ברחוב, החל לשטח את הקרקע וסירב להראות אישורים.
עכשיו עומדת השכונה השקטה בפני רעידת אדמה. האם תמשיך קריית יובל לשמור על צביונה הפלורליסטי, או תשנה את פניה לשכונה חרדית כפי שאירע זה לא כבר ברמות, בבית וגן, ברמת אשכול ובנווה יעקב?
קריית יובל מונה כיום כ-17,500 אלף איש, מתוכם כ-350 משפחות חרדיות ש-200 מהן הגיעו לשכונה רק השנה. השופל שהרים את הרגב הראשון ברחוב ורבורג העלה לדיון ציבורי נושאים שמחלחלים בשכונה מתחת לפני השטח זה שלוש שנים.
שנים רבות לקח לקריית יובל להיחלץ מתדמית שכונת המצוקה שדבקה בה ולהפוך ליעד מועדף על משפחות צעירות. אך דווקא אז ההרמוניה שחיו בה התושבים החילונים והדתיים-לאומיים בשכונה הועמדה בפני סכנה.
"בקריית יובל גרות היום 350 משפחות חרדיות. כשאני ואשתי עברנו לשכונה לפני שנתיים מבית ההורים בבית וגן גרו כאן רק כמאה משפחות חרדיות", מעיד ש', חבר ועד השכונה החרדי ששם לעצמו מטרה לדאוג לצורכי מגזרו בשכונה.
"אין ספק שזוגות צעירים גילו את הפוטנציאל של השכונה", אומר משה מונטג, ראש גמ"ח ירושלים. "אנשים שההורים שלהם גרים בבית וגן, בהר נוף או בגבעת שאול, במקום לצאת לפריפריה רבים מהם עשו את השיקול והעדיפו להישאר בדירה בירושלים, גם אם היא קטנה.
גם בגן המפלצת, אחד מסמלי השכונה שחגג לאחרונה יום הולדת 35, מורגש השינוי. המפלצת ש'גידלה' דורות רבים של זאטוטים שגלשו על הלשונות מתוך לועה הפעור, אירחה תמיד גם את שי גדעוני, בת השכונה שעלתה השבוע לכיתה ה' בבית הספר אגרון, אך אחיה הקטנים כבר מצאו מקומות משחק אחרים. "הפסקנו ללכת למפלצת כי החרדים השתלטו על המקום", מספרת שי, שגם הזעיקה לפני שבועיים את התושבים כשהבחינה בדחפור שהכין את הקרקע למנ"דים החרדיים.
אוהל מחאה של החילונים בקריית היובל צילום: ענר גרין
"נולדתי וגדלתי פה, זה הבית הראשון שלי, ואני בפיצה כבר 20 שנה" אומר קובי פטל, בעלי הפיצרייה השכונתית 'פיצה פושקה'. בזמן האחרון
יש תנועה ערה יותר של חרדים והרבה מבקשים ממני תעודת כשרות מהדרין. הרוב מקבלים את ההסבר שלי שההכשר הוא של רבנות ירושלים, הגבינות של תנובה והקמח מנופה, אבל אחד מחמישה לא מסתפק בהסבר והולך בלי לקנות. לאחרונה החלפתי את הירקות שעל הפיצה בירקות מהדרין - כל ההוצאות גדלו. תמיד חשבנו לעשות כשרות מהדרין, אבל עכשיו זה נהיה רלוונטי. גם החמישית שהולכים, אני רוצה שיישארו ויקנו".
"לא מדובר במאבק של חילונים נגד חרדים", מבהירים שוב ושוב נציגי תושבי רחוב ורבורג בבואם להסביר את מאורעות השבועות האחרונים סביב מגרש המריבה שעליו ביקשה העירייה להציב את המנ"דים (מבנים ניידים) לגני הילדים החרדיים. "אנחנו חיים ביחסי שכנות מעולים עם כל התושבים, רב השכונה הוא אדם מוערך מאוד שמתייחס באופן שווה לחובשי הכיפה ולאלו שנוסעים בשבת, אבל יש הרגשה של יד מכוונת מצד העירייה, המבקשת להתסיס את הרוחות", אומר דני אונגר, שגדל בשכונה ובאחרונה חזר להתגורר בה עם אשתו, ילידת השכונה גם היא, וחמשת ילדיהם.
לפני כשבועיים התעוררו התושבים למראה טרקטור החורש את המגרש הריק מול ביתם, המיועד להקמת בית אמנויות ואתר הנצחה לחללי השכונה. תחילה התמלאו תקווה שמימוש התוכנית הוקדם, אך משירדו לשטח ושאלו את נהג השופל למעשיו נתקלו בשתיקה רועמת. מהר מאוד התברר כי העבודות החלו בשליחות העירייה, שהתכוונה להעמיד במגרש קרוואנים לטובת גני ילדים חרדיים שתפעיל עמותת 'עץ הדעת'.
"המאבק שלנו הוא לא אנטי-דתי אלא נגד העירייה שעושה דברים בניגוד לחוק", אומרת אתי גדעוני, תושבת השכונה מזה 22 שנה ואם לארבעה ילדים הלומדים בבית הספר השכונתי אגרון.
הסיפור המלא בסוף השבוע ב"ידיעות ירושלים"
