המפגש שזומן בשבוע שעבר לקבוצת "פנסיה בראש" עם מזכירי התנועה הקיבוצית ואגף החברה, לא הביא לפריצת דרך. לפחות בעיניהם של נציגי הקבוצה, הפועלים בהתנדבות, נותרו הצדדים דבקים בעמדתם המנוגדת על נושא הפנסיה: בתנועה משוכנעים שהם עשו ויעשו רבות לקידום המצב ומדברים שוב ושוב על מחויבותם
לעניין. בקבוצה מצביעים על מבחן התוצאה (גרוע), מציגים את הצעתם האופרטיבית לשינוי המצב, ופועלים אפילו לעימות בין העמדות במסגרת "משפט ציבורי", אותו מתכננים לחורף הקרוב. בראשות בית הדין המיוחד ישב שופט עליון (בדימוס). אחת האפשרויות היא שיהיה זה הנשיא לשעבר של בית הדין העליון, פרופסור אהרון ברק, בכבודו ובעצמו.
לאחר שכבר התפזרה הפגישה הפורמאלית, ניסו גורמים בתנועה למתן את עמדת נציגי "פנסיה בראש", לבל יוציאו את כל זעמם על המזכירות. יש מקורות גדולים אחרים - אמרו להם; למה, למשל, לא תפנו חלק מהלחצים לכיוון "אלון", משם בוודאי יכול להגיע חלק נכבד מהפתרון.
למי שהספיק לשכוח, 35% ממניות "דור אלון", חברת המסחר והשירותים הגדולה בישראל (שסיימה את שנת 2007 עם מחזור של יותר מ-30 מיליארד ש"ח), מוחזקות על-ידי ארגונים קיבוציים (לצד קבוצת "ביילסול" עם 39% ו"אפריקה ישראל" עם 26%). לא מוגזם לקבוע כי זהו מצב אנורמאלי: בשעה שבעשרות מקיבוצי התנועה חברים אינם זוכים לסף פנסיה מינימאלי מכובד, נציגינו ב"אלון" מעדיפים להמשיך ב"מינוף" האחזקות לקראת השנים הבאות.
אלא שבאלון לא ממש חווים שנה מיטיבה - לא בשוק המקומי וגם לא בעולמי. אף אחד שם, מן הסתם, לא נלהב מלחצים "מוזמנים" מבית. עליית מחירי הדלק העולמיים (והתחרות הקשה עם רשת "שופרסל" של נוחי דנקנר) פוגעים השנה ברווחי אלון בארץ, אבל גם גורמים למצוקה של ממש בחברה-בת "אלון USA", המפעילה בתי זיקוק, מפעלי אספלט ורשת של תחנות דלק וחנויות נוחות ברחבי ארה"ב.
איציק בדר, יו"ר החברה-האם אלון, ויו"ר גרנות, מאמין שהצרות של החברה-בת (בית זיקוק שנשרף, צניחת ערך המניה בשישים אחוז, חוב אבוד של 40 מיליון דולר עקב התמוטטות "סמגרופ") בארה"ב - הן זמניות. היום, סבור בדר, להיפרד מאחזקות חברת אלון לא יהיה מהלך חכם.
"בשעה שהחברה נמצאת בנקודת שפל, ודאי שלא אמליץ למכור", אומר בדר. "נהפוך הוא. עכשיו אנחנו דווקא רוכשים מניות מהציבור, ואני בטוח שאלון תהיה שווה יותר בעתיד. לממש אחזקות זו לא מילה גסה, אבל נכס שמחלק דיבידנד - ואלון חילקה עד כה השנה 100 מיליון ש"ח, מתוכם 35 מיליון ש"ח לארגונים הקיבוציים - בוודאי אין סיבה לוותר עליו, אפילו הוא נמצא בשנה קשה יחסית".
לא מוותרים בשנה קשה ולא בשנה טובה, מתי כן?
איציק בדר: "אנחנו צריכים לנהל את הנכסים שלנו בראייה כלכלית לטווח ארוך. הנפקת אלון הייתה כבר על סדר היום, והיא עשויה לחזור לשם. אני מניח שכאשר זה יתרחש, נשקול שנית את צעדינו. בינתיים אני סבור שיש לתנועה הקיבוצית מקורות נוספים שניתן באמצעותם לסייע בתחום הפנסיה".
למשל?
"למשל, קרן קמ"ע היא מיותרת. הייתי לוקח את הסכום של 150 מיליון ש"ח שיש בה, מתחלק עם הבנקים (כ-50%), ואת הכסף שלנו מכניס לקרן לטובת מקרי קיצון. ככלל, אני סבור שאין בעיה אמיתית של פנסיה בקיבוצים. זו שאלה של נורמות והתנהגות. לטובת מקרים שכן קיימים, יש להקים קרן תנועתית שתוכל לסייע לאותם קיבוצים להגיע לפנסיית מינימום. ויש עוד מקורות מעבר לקמ"ע, למשל 'ניר שיתופי'".
אבל בתנועה אומרים שדווקא מ"אלון" תבוא הישועה.
"אז אומרים. למיטב ידיעתי, יש היום בתנועה הקיבוצית קרנות שונות ומשונות שראוי שעין ציבורית תשזוף אותן. גם משם אפשר להסדיר קרן פנסיה. האמן לי, יש בשר מאחורי ההתבטאות שלי".
