כתבות|בעלי מקצוע
  פורטל מקומי מקבוצת ידיעות אחרונות- חדשות, פנאי ובידור - mynet
 
 
יש עתיד

גבעת-חיים איחוד. פה תקום שכונת הבנים צילום: מור נואמה
גבעת-חיים איחוד. פה תקום שכונת הבנים צילום: מור נואמה
 
לדוגמא:הובלות, איטום
לדוגמא:תל אביב, חיפה
 
 
 
 
 

הבנים חוזרים לשכונת בנים

107(!) בני ובנות גבעת-חיים איחוד נרשמו להקמת "שכונת בנים" בתוך הקיבוץ (ולא כשכונת "הרחבה"). 20 המשפחות הראשונות כבר התקבלו לחברות וצפויות להיכנס אל ביתן בעוד שנה. צמיחה דמוגרפית מתוצרת הבית

אריק בשן 
פורסם: 21.08.08, 12:06

הנוף של עמק חפר, ממזרח לקיבוץ גבעת-חיים איחוד (גח"א), נצפה עתה ביתר חדות. לאחר שהסתיים שלב התכנון והבולדוזרים הרסו את מתבני הרפת והסככות-קשישא - נפער צוהר אל מרחבי השטח הפתוח. כאן, על רקע שדות ירוקים, ייבנו בתיהם של בני קיבוץ צעירים. כאן, מאמינים בקיבוץ, הם נוטעים לא רק יסודות ל"שכונת הבנים" - "מול הרפת" (שם זמני) - מכאן גם יצמחו חוטריו המתחדשים של קיבוץ ותיק.

 

גח"א לא רק פושט ולובש צורה. הוא גם מתעתד למלא את קהילת חבריו בתוכן חדש. אין יותר מתאים לכך מאשר 38 צעירים, עשרים משפחות בנים וילדיהם, הצפויות להיכנס אל השכונה בעוד קצת יותר משנה, לאחר שיתקבלו לחברות בקיבוץ.

 

בסך הכל נרשמו לפרויקט 107 בנים ובנות. בידי גח"א תוכנית בנייה מאושרת לכ-140 יחידות דיור במסגרת מה שמאפשרת תמ"א-35. אחרי גל הקליטה והבינוי הראשון (כאמור, לעשרים משפחות), צפוי להיחתם בשבועות הקרובים זיכרון דברים גם עם הגלים השני והשלישי - כל אחד מהם בן עשר משפחות. כאשר יושלם שלב א' כולו, צפויות להתגורר ב"מול הרפת" כ-42 משפחות, ספתח מבטיח לתוכניות המשך, ככל שיהיה צורך.

 

האיש אשר על ההובלה, עו"ד צפריר בן אור, אינו מגזים בחשיבות המהלך שיזם כאן כבר לפני שש שנים. "על-פי כללי המשחק שקבענו ב-2005", הוא מסביר, "נקלוט בשכונה רק בני קיבוץ ובני זוגם, כשעדיפות הכניסה היא על-פי ותק... ההורים".

 

הקיבוץ הוא היזם. הוא המעסיק קבלן הבונה, במקביל, כל שלב מהפרויקט. "כך זה יעיל וזול יותר", מבטיח בן אור. העלויות אינן נמוכות: על הזכות

לגור בסמיכות להורים (וגם להיות חבר מן השורה בקיבוץ המתחדש), ייאלצו הבנים להשקיע בין 850-650 אלף ש"ח, תלוי בגודל הבית. הקיבוץ אינו "גוזר קופון" בעסקה - הוא אינו נוטל שום "עמלה". הכניסה לשכונה תהיה במקובץ: "האחד תלוי בשני וכולם יקבלו את המפתח ביחד", מבהיר בן אור. "רק ערב קבלתם לחברות השלימו הנקלטים את כל הכסף שנכנס לבנק בחשבון נאמנות, ויוזרם לפרויקט לפי קצב הבנייה".

 

שמחים לחזור ל"קיבוץ מתחדש"

עשרים המשפחות של המחזור הראשון כבר בחרו, כאמור, את דגם דירתם המועדף מתוך מבחר של ארבעה דגמים. המטראז' - בין 100 מ"ר ל-160 מ"ר מבונה - אינו צר יחסית לדירת חברים ותיקים בגח"א, שגודלה הממוצע נע סביב 80 מ"ר.

 

ד"ר אוהד חילי (34) ורעייתו אלה (30), אחת המשפחות הנקלטות בסיבוב הראשון - עדיין אינם מתגוררים בקיבוץ, אבל שניהם בעלי מקצוע ויכולת לגייס את הסכום הנדרש לבניית בית. אוהד רופא בבלינסון, אלה מעצבת גרפית של השבועון "שם המשחק". עוד לפני שיצא ללימודי הרפואה, אומר אוהד, ראה עצמו חוזר לקיבוץ, ל"קיבוץ הישן". לאחר המסלול המקצועי שעבר, והתובנות שרכש - הוא שמח לחזור ל"קיבוץ מתחדש".

 


משפחת חילי. שמחים לחזור לקיבוץ מתחדש

 

גם עבור מור נואמה (35) גח"א תמיד היה "הבית". כשהתחתנה עם ציון, בעלה, "ממוצא עירוני", לא היה סיכוי, לדבריה, שיחזרו ל"קיבוץ הישן". כאשר החלו להתגלגל השינויים, הם היו מהראשונים שחזרו להתגורר בשכירות ולחכות להזדמנות. "עכשיו ציון מתלהב יותר ממני", מחייכת נואמה, "הוא אפילו חבר במנהלת הפרויקט. גם אני השתלבתי מחדש ובלי בעיות בתרבות המקומית, בצוותים של חגי העצמאות ושבועות. חזרנו לאווירה הקיבוצית, אבל גם ממתינים לבית ולנוחות, וזו עבורנו לא מילה גסה".

 


מור נואמה והילדים. "חזרנו לאווירה הקיבוצית"                צילום: ציון נואמה

 

 

רונן בוכהולץ (39), העובד בחברת הייטק, גם הוא בין הממתינים לבית, לנוחות ולרמת חיים משופרת באווירה כפרית. לפני שמונה שנים, הוא מספר, עזב עם חגית רעייתו את הקיבוץ השיתופי. עתה הם עדיין מחוץ לקיבוץ - מתגוררים בחוץ, עובדים בחוץ - אבל עיניהם נשואות פנימה אל הבית החדש. כאשר החל הפרויקט בחרה משפחת בוכהולץ לקפוץ אל העגלה: "חשבנו שזה הדבר הכי נכון בשבילנו", אומר רונן, "לחזור לקיבוץ, לאווירה הקיבוצית, לחנך את ילדינו בחינוך הקיבוצי. אנחנו חוזרים ליתרונות הקיבוציים, ולא לחסרונות שהיו לו", הוא מדגיש.

 

ידידו וחברו למחזור, ערן נבון (39), מתרגש. "מבחינתי זהו בהחלט אירוע מכונן", הוא אומר. נבון, כתב ב"ידיעות אחרונות", מתגורר עם תמר אשתו וילדיהם מזה זמן בשכירות בקיבוץ. מבחינתו, מעמד הקבלה לחברות מסמל סיומו של תהליך מורכב שעברו הבנים והקיבוץ במשותף בדרך ליישום הפרויקט.

 

שכונת בנים עכשיו

 עו"ד צפריר בן אור ממליץ לקיבוצים אחרים להשתמש בניסיונו של גבעת-חיים איחוד בבניית "שכונת בנים": "לכל קיבוץ יש בממוצע 400-350 מגרשי בנייה צמודת קרקע עפ"י תמ"א-35", הוא אומר. "כדאי למצות את הזכויות האלה לאלתר, במיוחד שבכל מקרה המהלך התכנוני לוקח שנים".

 

שמואליק דודאי, מנהל "מצפ"ן", הגוף התנועתי המקדם מתווה לבנייתן של שכונות בנים ב"קו הכחול" - מסכים אתו. להערכתו, נמצאים היום קיבוצים רבים בתהליכים מגוונים של קליטת בנים ושל בניית שכונה עבורם. מצפ"ן לבדו, הוא אומר, מטפל היום, במקביל, בלפחות שבעה יישובים הנמצאים בשלבי התקדמות שונים ברחבי הארץ. והוא לא היחיד. "יש עוד שכונות בנים שמטופלות על-ידי גורמים אחרים", הוא אומר. "ברור שהתופעה מתחילה לתפוס תאוצה משמעותית. זהו תהליך המתחבר לתהליך שיוך הדירות לחברים ותיקים".

 

לדברי דודאי, מסתיימת בימים אלה בניית שכונת הבנים הראשונה בתנועה הקיבוצית, בגעתון, שם גם, כידוע, הסתיים הליך שיוך הדירות לפני חודשים מספר. עד כה נקלטו שם, לדבריו, 22 משפחות בנים. אם לא היו מבטיחים להם דירות, סבור דודאי, זה לא היה קורה, בוודאי שלא בהיקף כזה. "זוהי מגמה מבורכת וצריך להעמיק אותה", הוא משוכנע. לדבריו, גם הפתרון של סוגיית המימון - מגוון. אם השלים קיבוץ שיוך מלא לחבריו - אין בעיה לקבל משכנתא גם עבור הבנים המצטרפים בהמשך. אם לא - הפתרונות המגוונים הניתנים לסוגיית המימון, אומר דודאי, משתנים מיישוב ליישוב.

 

תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    לפורוםלפורום


 

 
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות    לקריאת כל התגובות ברצף
נא להמתין לטעינת התגובות

קריות וצפון
חיפה
שרון
ירושלים
מרכז
שפלה
דרום
נגב וערבה
קיבוץ
נדל"ן
מפות
המקצוענים - הובלות
איזורים
דיוור אלקטרוני
כל הזכויות שמורות © ל-  -nc
 Application delivery by radware YIT - פיתוח אינטרנט ואפליקציות