מיומנה של אם לילד אוטיסט. סער תמיד אהב מוזיקה. כפעוט היה יושב שעות מול קלטות שירי ילדים וכשגדל מעט הוא החל מאזין למוזיקה קלאסית, אופרות ושירים עבריים.

אחד הבילויים החביבים עליו היה להיכנס לחנות מוזיקה ולבחור לעצמו דיסקים שהוא אוהב. נראה היה לי שאין לו העדפה מסוימת, הוא אהב הכל: מוזיקה מזרחית לצד מוזיקה קלאסית, את אייל גולן ושרית חדד כמו את אריק איינשטיין והגבעטרון.

שיגעון "כוכב נולד" לא פסח על סער והוא עקב באדיקות אחרי כל העונות ברמה כזו שאני יכולה לקבוע שאין מומחה גדול ממנו לתוכנית. הוא יודע להגיד איזה זמר שר איזה שיר באיזו עונה, וכמובן שבתום כל עונה הוא היה רץ לחנות כדי לקנות את דיסק הלהיטים של העונה שחלפה.

עברי לידר וסער וולפמן. "פגשנו אדם מקסים" (צילום: אלבום משפחתי)

בשנתיים האחרונות הוא החל להעדיף זמרים מסוימים על פני אחרים, וכמו בני נוער רבים בני גילו, נטה לבו לכיוון מוזיקת רוק. הוא העדיף לשמוע להקות כמו סינרגיה והיהודים וזמרים כמו אביב גפן ויהודית רביץ. להבדיל מבני נוער נורמטיבים, שמתחברים לטקסטים של השירים המדברים על חוויות מעולמם (בדידות, שברון לב וכיוצא בזה), סער התחבר ללחנים ולמקצבים.

ברוק יש הדגשה של אלמנט הקצב. הפעימה (beat), האופיינית למוזיקה זו, מדמה את דופק הלב וסער מגיב בשפת גופו ומתמזג עם הקצב.

בחודשים האחרונים פיתח סער העדפה ברורה לשירים של עברי לידר. כל ביקור בחנות המוזיקה הסתיים בקניית דיסק שלו וכשסער נשאל מה הוא רוצה כמתנת יום הולדת - הוא ביקש דיסק עם שיריו. גם בנגן המוזיקה התלוי על צווארו ומלווה אותו לכל מקום הוא ביקש להכניס רק שירים של לידר.

בבית עברנו סוג של שטיפת מוח וחינוך מחדש. כשסער רק פוקח את עיניו בבוקר הוא מפעיל את נגן הדיסקים עם השירים של עברי לידר עד שהוא הולך לבית הספר. מהרגע שהוא חוזר מתנגנים שיריו בחדרו בעוצמה שלא היתה מביישת אולם קונצרטים.

סער, שממעט לדבר ביומיום, יודע בעל פה את המילים של רוב השירים והוא שר לעצמו יחד עם הדיסק את השירים מילה במילה.

לפני כחודש פנו אלינו מארגון וראייטי וביקשו שסער ינגן בערב ההתרמה השנתי שלהם. הם רצו לחבר אותו לזמר ידוע כדי שיופיעו יחד. כששאל אותו תחקירן ההפקה איזה זמר הוא אוהב, ענה לו סער מיד מבלי להסס: "עברי לידר" ומיד פצח בשירה של שניים משיריו.

בהפקה הרימו את הכפפה ופנו ללידר והוא הסכים להופיע במופע ההתרמה יחד עם סער. ביום רביעי שעבר הגיע אלינו הביתה (או יותר נכון לבית הוריי, שם הפסנתר לא מזייף) כדי לערוך חזרה ראשונה עם סער לקראת המופע.

בשני הלילות שקדמו לביקור סער לא הצליח להירדם, וביום הביקור היה לו קשה להכיל את התרגשותו הגדולה. הוא היה אדיש לעשרות האנשים שגדשו את הבית

 מההפקה ורק חיכה לבואו של הזמר האהוב עליו. מדי פעם הייתי צריכה להזכיר לו לנשום כי נראה היה לי שהוא ממש עוצר את נשימתו מרוב התרגשות.

כשלידר סוף סוף הגיע, סער שלא ידע את נפשו מרוב אושר, ניגש אליו, לחץ את ידו וראיתי שהוא מאוד מתאמץ להסתכל לו בעיניים ואמר לו (כפי שהוא התאמן במשך יומיים): "אני מאוד אוהב את השירים שלך ואני מאוד מתרגש לפגוש אותך".

ואכן, פגשנו אדם מקסים. רגיש ונעים הליכות, ללא שום מניירות של כוכבות, ונראה היה שגם הוא מתרגש לפגוש את סער. הוא תיקן כמה דברים קטנים בנגינתו של סער, שהיה מאוד קשוב לדבריו.

סער ניגן ועברי לידר שר ואני עמדתי מהצד עם דמעות בעיניים, מתרגשת מהחיבור בין בני לזמר האהוב עליו דרך השפה האוניברסלית - המוזיקה.

סער ועברי לידר יופיעו יחד ב־14 בפברואר במופע ההתרמה של ארגון וראייטי במתכונת התוכנית "רוקדים עם כוכבים" שתשודר בערוץ 2.