מדוע ערבים מעורבים יותר בתאונות דרכים?

בגליל מכירים היטב את הבעיה. מעבר לכבישים הרעועים ולרכבים הישנים, למעורבותם הגבוהה של ערבים בתאונות, מסבירים המומחים, יש סיבה נוספת: התחושה הדתית ש"הכל משמים". בסופו של דבר המחדל כאן הוא של המדינה
אדי גל

מעורבותם של ערבים בתאונות דרכים, בכלל ובתאונות דרכים קטלניות, בפרט, גדולה ביותר מ־100 אחוז ממספרם היחסי של הערבים באוכלוסייה. כך גילה השבוע מומחה התחבורה ד"ר משה בקר, בעקבות שורה של תאונות דרכים בגליל המערבי בהן היו מעורבים נהגים ערבים.

מנתונים עדכניים שמסר ד"ר בקר עולה כי בשנת 2008 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 345 נוסעים והולכי רגל, מתוכם 131 ערבים שמהווים 37 אחוז מההרוגים, וזאת כאשר מספר מחזיקי רישיונות הנהיגה בקרב הערבים עומד על כ־15 אחוז מכלל האוכלוסייה, שיעור בעלי המכוניות הערבים הוא 17 אחוז וגם חלקם של הערבים מכלל אוכלוסיית ישראל עומד על אחוז דומה.

לדבריו, יש שלוש סיבות למעורבותם של ערבים בתאונות דרכים: תשתיות לקויות מאוד בכפרים וגם בכבישים המובילים לתוך הכפרים של המגזר הערבי. בעלות על מכוניות ישנות, בעלות אמצעי מיגון מיושנים ובעלי תחזוקה נמוכה יחסית, והגורם האנושי, קרי: תרבות הנהיגה של הנהגים הערבים.

תאונה קטלנית ליד היישוב טלאל בחודש שעבר (צילום: שי וקנין)

ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מודעים היטב לגורם האנושי, שהוא חלק מהסיבות לכך שיותר ערבים מעורבים בתאונות קטלניות. לדברי המדען הראשי של הרשות, פרופ' דוד שנער, יש לנהגים הערבים התנהגות שונה בעת שהם נוהגים בתוך הכפרים.

פרופ' שנער: "יש כאלה שנוהגים תחת הסיסמה ש'איש לא יאמר לי איך לנהוג בבית שלי'. מצאנו במחקרים גם שכיחות גבוה של אי שימוש באמצעי בטיחות בכפרים, כמו חגורות בטיחות.

לדברי פרופ' שנער, מחקר אחר בדק את התייחסות יהודים וערבים לתאונות. לדבריו, בקרב הנהגים הערבים יש את התחושה הדתית-מאגית ש"הכל משמים", ולכן אין מה לעשות כדי למנוע תאונה שהיא בכל מקרה תתרחש. אצל הנהגים היהודים, ציין, יש מודעות לגורם האנושי ומאשימים את הנהג והתנהלותו בתאונה.

בלי כבוד לחוק

ד"ר בקר ציין כי המודעות לנהיגה נכונה נמוכה בכפרים. "תהליך החינוך חסר. אין מספיק חינוך תעבורתי בקרב הצעירים הערבים. יש זלזול בחוקי התנועה. ייתכן שיש עוד מרכיב: כמו שחרדים לא מכבדים חלק מחוקי המדינה כיוון שהם רוצים מדינת הלכה, כך גם לחלק מהערבים אין מספיק כבוד לחוק, ציות לחוקי המדינה".

ד"ר בקר טוען כי הנתונים הם קבועים לאורך שנים, וללא השקעה מיוחדת, לא יהיה פתרון באופק. "אין ספק שלאורך שנים לא הושקעו משאבים ראויים להבטחת רמת בטיחות בתשתיות העירוניות והבין עירוניות במגזר הערבי, וכן לא ניתן דגש מספיק חזק בחינוך, בהדרכה ובהסברה בנושא בטיחות בדרכים במגזר זה. לכן השקעה בתשתיות ובהון האנושי במגזר הערבי יכולה בהחלט לצמצם משמעותית את בעיית תאונות הדרכים בקרב קבוצה זו בפרט ובישראל בכלל".

אישי ציבור ערבים: זה בגלל התשתיות

ראש עיריית סכנין, מאזן גנאיים: "זו בעיה חמורה, שלצערי משרד התחבורה לא מטפל בה. לדוגמה הכביש המוביל לסכנין, כביש 805. הוא משרת אוכלוסייה של 100 אלף תושבים, אבל יש בו שני מסלולים בלבד והוא גובה מחיר דמים כבד.

"השנה העבירו רק 23 מיליון שקל, שאיתם ניתן לפתור חלק מהבעיה אבל לא את כולה. וכך המדינה, במקום לשלם על כבישים, תשלם ביוקר בדמם של הרוגים חפים מפשע. מדי יום נהרגים שם אנשים, והמגזר משלם מחיר יקר".

המומחים מציינים גם את תרבות הנהיגה של הערבים כסיבה לתאונות.

גנאיים: "אני לא חושב שזה נכון. הצעיר הערבי לומד כמו הצעיר בתל אביב או בחיפה, ועובר אותו מבחן כמותם. יש להם אותה תרבות נהיגה. לצערי, הסיבה העיקרית היא התשתיות הלקויות. כשיהיו אותם כבישים בכפרים כמו בתל אביב, תראה גם שתרבות נהיגה תהיה זהה. זה לא אומר שאני שולל הגברת הפעולות לחינוך לתעבורה בקרב צעירי המגזר אבל זו לא הסיבה לתאונות".

דובר ועד ראשי הרשויות הערביות, עבד ענבתאווי: "הסיבה העיקרית למעורבותם של ערבים בתאונות קטלניות היא ללא ספק התשתיות הלקויות. זו תוצאה של קיפוח מתמשך. אבל אי אפשר להתעלם גם מפגמים בתרבות הנהיגה של ערבים, במיוחד צעירים ערבים".