א. הקאסם התפוצץ ליד הבית של בתי, ולא מעליו כפי שנכתב. מאותה הנפילה התנפצו הזגוגיות של החלונות, לפחות בעוד כחמישים בתי חברים, הממוקמים בקוטר הדף הפיצוץ. דבר נוסף - הרסיס הענק שנתקע במיטתה היה מאחד משברי הזכוכיות לעיל. ב. התיאורים כאן בכתבה על מה שהתרחש בקיבוץ לפני מבצע "עופרת יצוקה" הינם על קצה המזלג. לא ציינתי אחד מהמקרים הטראומטים ביותר, כאשר קאסם התפוצץ בחצר של פעוטון בגילאי שנתיים שלוש, כאשר בשנייה האחרונה, המטפלות הצליחו להכניס את כול הפעוטות - ששיחקו בארגז החול - למבנה מוגן שנבנה לאחרונה. ויש לי תיעוד כיצד ניראה אז המבנה של הפעוטון עצמו לאחר הפגיעה... היה כאן פשוט מזל מצמרר. ג. היו גם כמה אישפוזים והפניות לבית החולים, של נשים שלקו בהלם, בעקבות פגיעות בתוך חצרות הקיבוץ. ד. ראוי לציון שאת צוות הטלוויזיה "שער ל-TV יזם והקים יוקי גלעד מקיבוץ גבים. בתודה ובהוקרה לכולם.

8 שנים של מציאות בלתי אפשרית . אני שמחה כי יש בכוחנו להביט קדימה בציפייה. היטבת לתאר את אחד מרגעי החרדה והקושי בתקופה קשה. יישר כוח על פועלך במלאכת התיעוד. כמו כן צפיתי בסרט. והוא מלמד כי יש לנו , חברי וילדי קבוץ ניר-עם את הכוח הפנימי לחדש כוחות ולצבוע שוב את עולמנו בירוק.

כל הכבוד לאנשים שגם בתקופות של סכנת חיים חושבים על העתיד. על תיעוד הדברים

כתבתה של בתיה איבו מקיבוץ ניר עם, משקפת את הרוגע שאחרי החרדות. חרדות שנמשכו שמונה שנים עם הרגשה שבעוד רגע יפול הקסם הבא, והרולטה עושה את הסבב בין בתי הקיבוץ. בתיה תארה את זה מאד יפה שהיתה יד הגורל עם כל נחיתת קסם בניר עם, ממש נס. אני שמחה בשמחתם של אנשי ניר עם שכל הצבע האדום הפך לירוק, הלווי לעד. ויקי מקיבוץ ברור חיל

כל מילה בסלע...וברצוני להוסיף שבתיה הוציאה עז ממתוק ותיעדה את אשר התרחש בניר עם בשמונה שנים האחרונות...יתר על כן אני מחדדת את דברעה שהמון אנשים מוצאים בטחון בממ"ד וישנים בו..זוהי לא בושה לנו אלא למידניות שלצערי הרב לא מצאה פתרון גורף למצב.

אין כוונה להציב את כיפת ברזל באזור, פתאום היא לא פתרון... אומרים שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, איכשהו נראה שבמקרה הזה לכלבים כבר אין כוח לנבוח יותר... חבל.

בתיה, הכתבה יפה וטובה. כה לחי!

בתיה יקירתי, קראתי את הכתבה, אולם לא מצאתי את הקישור לסרטון. היכן אפשר לראות אותו? אני מאד מעונין!!! אני מניח שגם קראתם את הכתבה המצורפת של עודד ליפשיץ באותו עיתון: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3851012,00.html אני מודה ומתוודה שלא הצלחתי להבין את פשר השתיקה של תושבי עוטף עזה, שנמצאים תחת ירי בלתי פוסק של קסאמים כבר כמעט עשור. מה פשר ההשלמה הזו עם הגורל? מה פשר הסגידה הבלתי מובנת להבטחות חסרות הכיסוי של מערכת הביטחון במשך תקופה כל כך ארוכה? הכרעה לטובת הפתרון החלופי הקיים (מערכת לייזר), לא חייבה שום ידע טכני. מה בסך הכל אמרנו? שמעון פרס (אז ראש ממשלה) התניע יחד עם הנשיא קלינטון פתרון, שנראה לכל הגורמים באותה עת (1996) הטוב ביותר (מערכת לייזר - נאוטילוס). הפיתוח הסתיים עוד לפני הירי הראשון של הקסאמים (שנת 2000). מאז ביצעה מערכת הלייזר 46 ניסויים ליירוט סוגים שונים של איומים בליסטיים (רקטות שונות, פגזי ארטילריה ופצצות מרגמה, שנורו בירי בודד, במטח ובהפתעה). הכל הצליח. מחיר הירי זול. המערכת הייתה אמורה להיות מותקנת להגנת קריית שמונה (ע"י מרגליות). בינתיים ישראל נסוגה מלבנון והייתה אופוריה (בלתי מוצדקת, עליה גם התראתי בזמנו, הרבה לפני מלחמת לבנון-2) שמכיוון שנסוגנו לגבול הבינ"ל לא יהיה ירי. "גורם בכיר" אפילו התבטא ב 2004 שהרקטות של החיזבאללה יחלידו במחסנים, ועל זה יצאתי בשצף קצף במכתב ששלחתי ליו"ר וועדת חו"ב (שפורסמה בכותרת ראשית של מעריב) ובראיון טלוויזיוני (בערב חדש, אוקטובר 2004). אולם במקביל ל"שקט" בצפון, התחיל ירי בלתי פוסק אצלכם. כל מה שהצענו (הרבה לפני עופרת יצוקה) היה להביא את אותה מערכת לייזר ולנסותה בפועל אצלכם נגד הקסאמים. כל זה בלי קשר להמשך פיתוח כיפת ברזל. גם בעיית המימון הייתה פתירה. מה יותר הגיוני מזה? מערכת הביטחון התעקשה וסירבה. אבל למה שתקתם אתם? מדוע לא הפכתם את העולם מול העוול והציניות הזו? למה לא לנסות משהו קיים ומוכח? למה הייתם צריכים לגדל ילדים בצל הקסאמים? זה היה מיותר. אני לא רוצה לזרוע מלח על הפצעים, אבל אני וחבריי מעמותת "מגן לעורף" קיימנו באזור שלכם לפחות 5 הרצאות (אצלכם בניר עם, בנירים, בגבים, בשדרות ובאשדוד). ברוב המפגשים נכחו מתי מעט, וגם אלה שבאו נותרו אדישים. באחד המפגשים טרחו ובאו 7 (שבעה!) אנשים. הסבירו לי שבאותו ערב היה שידור בטלוויזיה של משחק כדורגל. מה צריך יותר? בנוסף נפגשנו עם חלק מראשי המועצות (האחרים לא נענו להיפגש אתנו) ועם ראש העיר שדרות. אבל זו כבר היסטוריה. כרגע המצב השתנה. לפני חודש (3.2) "גורם בכיר במטכ"ל" אישר את כל חששותינו ואמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים (הארץ מאותו יום)שכיפת ברזל אינה מיועדת בכלל להגנת עוטף עזה אלא להגנת מטרות בטווח גדול בהרבה (ת"א?). הידיעה לא הוכחשה. חשבתי בתמימותי שאחרי הודעה כזאת יצאו כל ראשי המועצות האזוריות (בדרום ובצפון), יחד עם ראשי הערים ועמם כל תושבי קווי העימות ויהפכו את העולם. כלום לא קרה. איך זה יתכן? עד להיכן יכולה אדישותכם להגיע? קשה להבין. אם מישהו מכם סבור שהשקט היחסי מאז "עופרת יצוקה" (ולבנון-2) יימשך לנצח, הוא חי בסרט. אני מקווה שזה ברור לכם. ברור מאליו שהטענות האלה לא מכוונים אליך ולאיציק אישית, וכן לא לקומץ "משוגעים" מביניכם, כמו עודד ליפשיץ מניר עוז, שכל הזמן לא הבינו (כמונו) את פשר הדברים, וגם כתבו והתריעו. אבל כולנו היינו קול קורא במדבר. היכן כל היתר? למה כולם ממשיכים למלא פיהם מים? אשמח להבין. יש לי הרבה הערכה לאומץ לבכם וליכולתכם לנהל חיים פחות או יותר סדירים בצל הקסאמים. אולם הסבל שלכם מיותר! יש פתרון מוכן ומוכח ליד מפתן ביתכם. צריך רק להרים אותו. היכן אתם? ושוב, אנא יעצי לי היכן אוכל לראות את סרטך. כול טוב לכם.

שלום לך ד"ר עודד עמיחי היקר, כפי שתראה בהמשך, זהו הסרט הראשון שנוצר והופק במסגרת "שער ל - TV " לשם מטרה מסוימת. ברם, אינני תמימה כלל וכלל, ואף אמרתי זאת לצוות ההפקה של הטלוויזיה האזורית שלנו. בתור אחת החתומה על מכתב העצומה שנשלח בשעתו לשר הביטחון, יהיה זה ראוי ורצוי מבחינתי, אם תביע את השגותיך לגבי המצב והאיום האמיתי שעלול להתרחש, באם מדיניות ההשקעות והרכישות הביטחוניות לא תשתנה. יתירה מזו , לגאווה ויוקרה יחשב לי הדבר, באם הכתבה התמימה הזו תשמש כפלטפורמה להביע בה את המציאות האמיתית, העלולה לטפוח לנו בפנים... מי יודע אולי בעקבות כך נוסיף עוד פעילים שיטו את הכף וישפיעו על החלטות הממשלה בכלל ומשרד הביטחון בפרט. הסרט "מצבע אדום לצבע ירוק" עוסק בסוגיית אורחות החיים בניר-עם, שנה לאחר מבצע "עופרת יצוקה" הופק במיוחד לחלוקת המלגות האחרונה מטעם קרן גרשוני. שם התקבלה גם המילגה לעידוד היצירה של צוות הטלוויזיה האזורית, שהוקם והתגבש לאחרונה ביוזמתו ובניהולו של יוקי גלעד מקיבוץ גבים. לפני הכול ראוי לציין כי אדום וירוק הינם שני צבעים המשלימים האחד את השני במעגל הצבעים. ניתן להשליך זאת למושגים במעגלי החיים התלויים האחד בשני. קרי; מהרס לתקומה מחידלון לתקווה. מ"צבע אדום" במערכת הכריזה ל"צבע ירוק" המשגשג בפריחה המלבלבת מחדש בפרגולות הצצות כאן בניר-עם, כפטריות לאחר הגשם... ואפשר להוסיף כאן גם את מונח "הירוקים" כסמל לאיכות הסביבה. http://www.youtube.com/watch?v=8M35OzrYK6w בברכה ובהוקרה בתיה איבו

בתיה היקרה, ראיתי את הסרטון שלך ומאד התרשמתי מהרוח האופטימית ששזורה בו. אחרי כל כך הרבה שנות סבל מהקסאמים, מרגש לגלות שאתם מסתכלים על העתיד במשקפיים ורודות. אתם מלח הארץ. מה שהיה חסר לי בסרטון זה קצת יותר תיעוד - גם מהאדום וגם מהירוק. אם יש לכם צילומים מפגעי הקסאמים ומתנופת הבניה והיצירה שלאחריהם, זה היה לדעתי מוסיף. ולעניין ששאלת: אל תשלו עצמכם, יש רגיעה אולם האיום טרם חלף. אני רואה לנגד עיני דימיון לימי השלווה שאפפו את הנהגת המדינה וכלל הציבור, אחרי הנסיגה מלבנון (עליה כתבתי כבר קודם). גם הרגיעה הנוכחית לא תמשך לנצח (והלוואי ואתבדה). החמאס (בדרום) והחיזבאללה (בצפון) לא נחלשו, להיפך, מצבורי הנשק גדלו. כפי שאמרתי ב 2004 (ואיש לא רצה להאזין) נשק זה לא יחליד במחסנים (היום גם לא טוענים זאת). הם מחכים להזדמנות, ועימות נוסף נראה לי בלתי נמנע (במיוחד במצב הפוליטי האזורי - קפאון, והבינ"ל - האיום האיראני, הכסף הרב שזורם לארגוני הטרור, ואינטרסים של מעצמות כמו סין, רוסיה - ישירות ודרך צפון קוריאה). שני הסיבובים האחרונים (לבנון-2, עופרת יצוקה) אמנם גרמו לארגוני הטרור (ולאוכלוסיה המקומית ברצועת עזה ודרום לבנון) נזק כבד, אולם הם לא נשברו. להיפך, הם התחזקו בקביעתם שלישראל אין פתרון לירי רקטי. אני מניח שצה"ל מפיק לקחים. גם הם. אני צופה שבעתיד הנראה לעין יופיעו באזור איומים בעייתיים יותר - טילים מדויקים (שיגרמו נזק גדול בהרבה), טילים מתמרנים (שטילי יירוט יתקשו לפגוע בהם) וטילי שיוט (סעודיה כבר רכשה לאחרונה מפעל גדול באירופה לייצור טילי שיוט) - אין סיכוי שטילי יירוט (כדוגמת כיפת ברזל) יפגעו גם בהם. המיגון שאתם מתברכים וגאים בו הוא פתרון ביניים (הכרחי רק בחלקו). יש הגיון למגן בתי ספר, גני ילדים, בתי חולים, מרפאות, אולם ההגיון במיגון גורף של בתי התושבים נראה לי מוטל בספק. ראשית, אין מיגון מוחלט. כל קיר מגן מיועד להגן נגד ראש נפץ בעוצמה מסוימת. הכפלת עוצמת ראש הנפץ קלה בהרבה מהגדלת עובי המיגון. שנית, טווח האיומים יגדל. היום ממגנים את הבתים ביישובים הסמוכים לרצועה. האם יהיה הגיוני למגן גם יישובים הנמצאים בטווח 7 ק"מ מהרצועה? 10 ק"מ? זה לא אפשרי. אנשים גם לא נמצאים כל הזמן בתוך החדרים המוגנים, וטווח הירי הקצר לא יאפשר תמיד להגיע למחסה. אבל העיקר - אי אפשר למגן מפני חרדה, טראומה, פוסט-טראומה, נזק כלכלי, פגיעה בתשתיות. אי אפשר לנהל חיים סדירים בצל איום הרקטות. אתם יודעים זאת טוב ממני. עד לפני כחודש, יכולתם להסתתר סביב הטענה שמומחי מערכת הביטחון מפתחים להגנתכם נשק יירוט (כיפת ברזל) שתסיר מכם את האיום. יכולתם להאמין שאני וחבריי לא מבינים כלום, שאנו אנשים הזויים או אינטרסנטים שמייצגים סוחרי נשק (כל זה כמובן הוא שקר מוחלט. השמצות נלוזות. המצב הפוך. על גבכם מקדמים לכאורה אינטרסים צרים של התעשיות הביטחוניות. המיליארדים שמגלגלים יצואני הנשק מסנוור עיניהם). העתיד יכול היה להיראות מובטח, למי שלא רצה להתעמק ולהכיר במציאות המרה (אינני מתכוון אליכם אישית, אלא לכלל הציבור ולמנהיגיו, אני מכיר ויודע תרומתכם למאבק המשותף שלנו). המצב השתנה לפני חודש, עם הודעתו של "הגורם הבכיר" (שלא הוכחשה), ממנה מסתבר שכל מה שמכרו לכם בשנים האחרונות היה פשוט: אי הבנה / אשליה / תרמית (תבחרי את ההגדרה). אין לכם הגנה זולת "צבע אדום" ומיגון (ציטוט מדברי "הבכיר"). ההגנה מיועדת רק לאזור המרכז. זאת המציאות. אתם מוכנים להשלים עם זה? אם כך, למה לא לנסות את הלייזר? (כי הוא עלול להפריע ליצואני הנשק?) אני לא רוצה לחזור ולפרט, עשיתי זאת במייל הקודם. איך זה שלא קמתם כולכם כאיש אחד ולא הפכתם את העולם? האם חייכם הפקר? הסיכוי לשינוי נמצא בידכם. רק לחץ ציבורי רחב, של כלל האוכלוסיה הנמצאת תחת סיכון ומנהיגיו, יוכל להביא לשינוי. כל טוב, עודד